הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
היבטים בריאותיים של התזונה הים-תיכונית
המושג תזונה ים-תיכונית מתייחס להרגלי התזונה ולדפוסי התזונה של מדינות הגובלות בים התיכון. למרות השוני בין המדינות, המתבטא, בין השאר, בתרבות, באקלים ובטופוגרפיה, הן חולקות דפוסי תזונה דומים, ביניהם צריכה של שמן זית ומזונות שלמים מקומיים (ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות) ומיעוט בשר אדום ומזונות אולטרה-מעובדים.
מחקר שבע הארצות
התזונה הים-תיכונית עלתה לכותרות עם פרסומו של "מחקר שבע הארצות", שנערך בשנות ה-60 של המאה ה-20 והשווה את שיעורי התחלואה והתמותה ממחלות לב ואת סך התמותה והרגלי התזונה בשבע מדינות, ביניהן ארה"ב, יפן, הולנד, איטליה והאי כרתים (יוון). במחקר נמצא ששיעורי תחלואת הלב והתמותה במדינות צפון אירופה ובארה"ב היו גבוהים משמעותית מאלה שבמדינות דרום אירופה. בעיקר בלטה כרתים, שבה היו שיעורי התמותה ממחלות לב נמוכים באופן משמעותי בהשוואה למדינות האחרות. דפוס התזונה של האוכלוסייה בכרתים באותה עת בלט בצריכה גבוהה של פירות וירקות, קטניות ודגנים מלאים וכמויות משמעותיות של שמן, בעיקר שמן זית, ויחס גבוה של מזון מהצומח ביחס לצריכת מזון מן החי. האוכלוסייה בכרתים צרכה כמויות מתונות של חלב ומוצריו, בעיקר גבינה ויוגורט, דגים, עוף וביצים, וכמויות קטנות ולא תכופות של בשר אדום. התזונה בכרתים כללה גם צריכת יין, בעיקר בזמן הארוחות, ובעיקר בקרב גברים.
רכיבי התזונה הים-תיכוניתG.steph.rocket, CC BY-SA 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0>, via Wikimedia Commons
"מחקר שבע הארצות" היה מחקר תצפיתני, אשר תיעד את הממצאים כצילום של המצב: מצד אחד שיעורי התחלואה ומצד שני הרגלי האכילה של האוכלוסייה. ממחקר תצפיתני אי אפשר להסיק מסקנות של סיבתיות, כלומר, אי אפשר להסיק שהשיעורים הנמוכים של תחלואת הלב והתמותה הם תוצאה של התזונה, אלא רק להצביע על קשרים אפשריים. כדי לבחון האם לתזונה יש השפעה על הסיכון לתחלואה נדרשים מחקרים הבוחנים את השפעת הרגלי התזונה באופן מבוקר ולאורך זמן. ממצאי "מחקר שבע הארצות" היו פתח לשורה ארוכה של מחקרים רבים ומגוונים מבחינת שיטות המחקר. במשך שנים נערכו, ונערכים עדיין, מחקרים העוקבים אחרי אוכלוסיות לאורך זמן ומחקרים קליניים מבוקרים, הבוחנים את השפעת דפוסי התזונה הים-תיכונית על היבטים בריאותיים שונים: מחלות לב, השמנה, סוכרת, מחלות עיניים ניווניות ואף אלצהיימר.
מחקר קליני בעיר ליון
המחקר הקליני הראשון שבחן את השפעת התזונה הים-תיכונית על מחלות לב בעקבות "מחקר שבע הארצות", נערך בעיר ליון בצרפת. במחקר זה בחנו החוקרים את השפעת דפוס "תזונת כרתים" על הישנות מחלת לב בקרב אנשים שכבר עברו אירוע לבבי אחד (מאחר שידוע כי הם בסיכון מוגבר לאירוע לבבי נוסף). המחקר התבסס על קרוב ל-600 נבדקים, אשר חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה הנחיות לתזונה ים-תיכונית בהרכב דומה לזו שהייתה נהוגה בכרתים (בתוספת ממרח המכיל חומצת שומן מסוג אומגה 3 צמחית), בעוד שקבוצת הביקורת המשיכה לאכול לפי דפוס האכילה בליון. כעבור כחמש שנים נמצאה הפחתה של כ-70% בהישנות מחלות הלב בקבוצת התזונה הים-תיכונית בהשוואה לתזונה הרווחת בליון. תוצאות המחקר פורסמו שנת 1999 במאמר מערכת בעיתון המוביל ברפואת הלב,Circulation , וכפי שנכתב בו, לא מוכרת שום תרופה היכולה לתת הגנה כזאת.
התזונה הים-תיכונית בכרתים הייתה עשירה יחסית בחומצות שומן אומגה 3, בעיקר ממקור צמחי, כזה שניתן בממרח במחקר שנערך בליון. מקור האומגה 3 בכרתים נבע בחלקו הגדול מצמח הרגלה (ריג'לה). מאחר שהתרנגולות והפרות בכרתים הסתובבו באופן חופשי באחו וניזונו מהעשב, הכילו העוף והביצים והחלב את חומצות השומן הללו. כיום התזונה המערבית חסרה אומגה 3, בין היתר מאחר שבעלי החיים מוזנים בעיקר בדגנים במכלאות האכלה עקב מחירם ושיקולי יעילות. דוגמה זו מלמדת על חשיבות כל חלקיה של שרשרת המזון, מתחילתה.
הצמח רגלת הגינהZooFari, CC BY-SA 3.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0>, via Wikimedia Commons
מאז ועד היום התפרסמו מאות מחקרים שבחנו את השפעת דפוס התזונה הים-תיכונית על הסיכון להתפתחותן של מחלות רבות, ונמצא שלדפוס התזונה הזה תרומה משמעותית למניעתן ולאריכות ימים.
