שממית החרמון היא מהשממיות הזעירות ביותר החיות בישראל. אורכה, כולל זנבה, הוא כשבעה סנטימטרים בלבד, אבל גופה מגושם מעט. צבעה כצבע נחושת, על גבה פסי רוחב שחורים עקלקלים ולרוחב זנבה טבעות צהובות וקשקשים מוגדלים וקוצניים.
לראשונה התגלתה שממית החרמון בשנת 1967. זו לטאה אֶנְדֶּמִית (ייחודית) לאזור החרמון, שם היא שוכנת בגובה 1,300 מטר ומעלה. היא פעילה בשעות היום, ואפשר לראותה נחבאת בנקיקי סלעים ומתחת לאבנים.
שממית החרמון נמצא בסכנת הכחדה בעיקר בשל התחום הגיאוגרפי המצומצם שבו היא נפוצה ורגישותו הגבוהה של בית הגידול שלה לפגיעה עקב פעילות האדם.
שם עברי ומדעי: שְׂמָמִית הַחֶרְמוֹן (Mediodactylus amictopholis)
שְׂמָמִית הַחֶרְמוֹן
שְׂמָמִית חֶרְמוֹנִית
מילים ולחן : שחר אבן צור
לא תכננתי שיר פרידה בין אבנים ובין סלעים שממית חרמונית, קשקשים על הגב אני אנדמית לחרמון שממית חרמונית, קשקשים על הגב |
איך גלגל מסתובב, איך קרה כאן בין הסלעים רק שבעה סנטימטרים |