12:15
הדפסהשיתוף
  • דבורה לב רמתי, מכון דש
    אקולוגיה יישומית בוועידה השנתית | 2023

    דבורה לב רמתי, מכון דש"א, מציגה בוועידה השנתית ה- 51 למדע וסביבה, יולי 2023

אקולוגיה יישומית בוועידה השנתית | 2023

  • דבורה לב רמתי (מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב) מציגה בוועידה השנתית: מה מסתתר שם ביער? פיתוח מסד נתונים ושיטות סקר, מיפוי וסימון של ערכי טבע מוגנים ביערות קק“ל לקראת דילול וחידוש
הדפסהשיתוף

בוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה, שהתקיימה בחודש יולי האחרון (12-13.7.23), השתתפו כ-2000 אוהבי סביבה ובעלי עניין מקשת רחבה ומגוונת של תחומים, בהם: חינוך, אקדמיה ומחקר, ממשל, המגזר הפרטי, הציבורי והעסקי, ארגונים וגופים 'ירוקים', ועוד. גם חוקרים מהצוות המדעי של מוזיאון הטבע היו שם, והציגו ממצאים חשובים ומרתקים, פרי ניטור ומחקר אקולוגי-יישומי בישראל.

הוועידה השנתית למדע ולסביבה היא הכינוס המרכזי, המגוון והגדול ביותר בישראל בתחום המחקר הסביבתי ומהווה את גולת הכותרת של פעילות האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. במושבים השונים של הוועידה היו עשרות הרצאות שעסקו בהיבטים שונים של עשייה סביבתית, בהם חינוך, תעשייה, אקדמיה, מחקר ומדע.

בוועידה השתתפו והציגו מתוצאות מחקריהם גם חוקרים הנמנים עם הצוות המדעי של המרכזים לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, תל אביב: מכון דש"א (דמותה של ארץ), המארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע), המלא"ק (המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית) ומאל"י (המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית). אלו הם מרכזי מחקר יישומי מוכוון-מדיניות, המבצעים סקרים אקולוגיים וניטור במערכות היבשתיות והאקווטיות של ישראל, ומייצרים מסמכי רקע והמלצות בנושא שימור וניהול מקיים של השטחים הפתוחים והמערכות האקולוגיות של ישראל.

שטחים פתוחים. צילום: מייק ווסט

השטחים הפתוחים הולכים ונעלמים. צילום: Maik Veste

מעבר לתרומה ליישום המלצות המחקר במדיניות וממשק, יש חשיבות רבה להנגשת הידע והנתונים שנאספו למקבלי ההחלטות, לבעלי עניין רלוונטיים נוספים ולקהל הרחב. להלן סקירת חלק מהנושאים שהוצגו בוועידה השנתית ה-51 מטעם מרכזי המוזיאון העוסקים באקולוגיה יישומית.

דו“ח מצב הטבע – 'ארגז כלים' לתכנון ולניהול מערכות אקולוגיות | המארג

משימתו המרכזית של המארג – התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, היא הערכת מצב הטבע בישראל לצורך ניהול מבוסס ידע ומדע של השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי. הידע המדעי, שנאסף באופן מקצועי, שיטתי ולאורך זמן, מאפשר זיהוי ואפיון איומים ושינויים המתרחשים במערכות אקולוגיות ובמגוון הביולוגי, ומהווה בסיס לתכנון, ניהול ושיקום מערכות אלו. הנתונים הרבים והמידע האקולוגי מפורסמים אחת לשנתיים-שלוש ב'דוחות מצב הטבע', והם נגישים לחוקרים, למקבלי החלטות העוסקים בניהול השטחים הפתוחים והטבעיים בישראל ולציבור הרחב.

דו"ח מצב הטבע 2022 (עמוד השער), המארג

דו"ח מצב הטבע 2022 (עמוד השער), המארג

ממש בימים אלו שוקד צוות המארג על הכנת דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי, שצפוי להתפרסם באירוע השקה במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, תל אביב, ב-21.1.24. הדו"ח יציג את הממצאים שנאספו במהלך עשר שנות פעילות תוכנית הניטור של המגוון הביולוגי היבשתי והמערכות האקולוגיות בישראל. בהחלט יש למה לחכות! בינתיים, מוזמנים לעיין בדו"ח מצב הטבע – כרך מגמות ואיומים 2022, שבו מוצגות תמונות מצב עכשוויות ומגמות ארוכות טווח בכמה תחומים בעלי השפעה משמעותית של פעילות האדם על המערכות האקולוגיות ומגוון המינים, ונסקרות השפעות שינוי האקלים על המגוון הביולוגי. בנוסף, בדו"ח מוצגים כלים יישומיים שפותחו על ידי המארג כבסיס למיפוי ולאפיון שינויים סביבתיים. מטרת הדו"חות היא להוות בסיס מדעי לגיבוש ממשקים לניהול מושכל וברקיימא של שטחים פתוחים ושל המגוון הביולוגי בישראל.

יש מה ללמוד מפרוקי רגליים על מצבן של מערכות אקולוגיות | המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית

כתוצאה מפעילות אדם, מערכות אקולוגיות בארץ ובעולם חוות שינויים קיצוניים, המשפיעים על המגוון הביולוגי בכלל, ועל חברות פרוקי הרגליים בפרט. בשנים האחרונות מבצע צוות המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית ניטור של פרוקי רגליים בחולות הנגב המערבי, בחולות מישור החוף ובהר הנגב, במסגרת תוכנית הניטור הלאומית של המארג. אלו הם מערכי ניטור בודדים, המופעלים זמן קצר יחסית, וכבר מראים בחלקם מגמות ברורות ומעניינות. לניטור הקיים בשלוש היחידות האקולוגיות הללו מתווספים השנה מערכי ניטור המכסים את כלל המערכות האקולוגיות החשובות בישראל.

צוות המעבדה האנטומולוגית בניטור פרפרים, המהווים ביואינדיקטורים חשובים למצב המערכת האקולוגית. צילום: יעל נבון

צוות המעבדה האנטומולוגית בניטור פרפרים, המהווים ביואינדיקטורים חשובים למצב המערכת האקולוגית. צילום: יעל נבון

בניטור אוכלוסיות של סרטן היבשה טחבן המדבר בהר הנגב, למשל, נמצאה ירידה בשכיחות מחילותיו בכל האוכלוסיות שנוטרו בין ירוחם למצפה רמון, עד לקריסה כמעט מוחלטת ב-2022. שכיחות המחילות באוכלוסיות החיות באזורים קרים (הר הנגב הגבוה) או גשומים יותר (צפון הנגב), נותרה גבוהה. זוהי דוגמה להשפעה משמעותית של שינויי האקלים על המערכת האקולוגית בהר הנגב. פגיעות אנתרופוגניות ישירות, כאובדן בתי גידול או השפעות חקלאות, מתרחשות אף הן. את אלה, אם תהיה מערכת שתוכל להתריע עליהן מבעוד מועד, אולי ניתן יהיה לעצור.

לפרוקי הרגליים תפקודים מגוונים וחיוניים במערכות האקולוגיות, והם יכולים לשמש כסמנים ביולוגיים (ביואינדיקטורים), שבאמצעותם ניתן להקיש על מצב המערכות האקולוגיות השונות*. בישראל, עד לאחרונה כמעט שלא נעשה שימוש בפרוקי רגליים כדי לנטר תהליכים במערכות אקולוגיות, ומכאן נובע הפיגור בתחומי הממשק והרגולציה בהקשר זה. תוצאות הניטור יוכלו לסייע בבניית ממשק מוכוון-ידע וממוקד לשימור אוכלוסיותיהם של פרוקי הרגליים במקומות מאוימים.

נמלים שנעדרו מהיחידה החולית של נחל אשלים, בשל ריכוזי פלואור גבוהים בעקבות אסון הזיהום בשפכים תעשייתיים חומציים. צילום" גלעד בן צבי

*כמה מיני נמלים נעדרו מהיחידה החולית של נחל אשלים בעקבות הזיהום בשפכים תעשייתיים חומציים. צילום: גלעד בן צבי

  • לתקציר המלא שהוצג בוועידה השנתית: ניטור ארוך טווח של פרוקי רגליים וחשיבותו לשימור מערכות אקולוגיות ותועלותיהן | גלעד בן צבי, יעל מיארה, עדי רמות, אור קומאי, שרון אסיס, רייל הורביץ, איתי רנן | חוברת תקצירי הוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה_2023

גם נחל חרמון מושפע משינויי האקלים | מכון דש"א

מכון דש"א עוסק בביצוע סקרים ומחקרים ובפיתוח בסיסי מידע, כלים והמלצות מדיניות שיבטיחו שמירה על משאבי הקרקע והשטחים הפתוחים בישראל, ופועל ליישומם במדיניות, בתכנון ובביצוע. לאחרונה, בשיתוף המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית ושותפים נוספים, השלים צוות המכון מחקר ארוך טווח, שבחן את השפעת שינוי האקלים על נחל חרמון ועל מעיינות הבניאס והקצינים המזינים אותו. כמשאב מים חיוני, אלו מקורות מים חשובים, שעתידם כמערכת אקולוגית טבעית, המהווה בית גידול ייחודי למגוון צמחים ובעלי חיים ומספקת שירותי מערכת חיוניים, נתון בסכנה.

אגן הים התיכון, הממוקם על קו המדבריות העולמי, רגיש במיוחד לשינויים אקלימיים. ב-30 השנים האחרונות מדווחת מגמת הפחתה בכמות המשקעים הכללית בישראל. נתונים מדאיגים מראים שירידה של אחוזים בודדים בכמות הגשמים עשויה להתבטא בירידה של עשרות אחוזים בנפח המים המגיעים לאקוויפר ומזינים את המעיינות.

מורד נחל דישון (גליל עליון מזרחי): סימני התייבשות כבר ניכרים. צילום: אביב אבישר

מורד נחל דישון (גליל עליון מזרחי): סימני התייבשות מתחילים להיות ניכרים. צילום: אביב אבישר

מנתוני הספיקה בנחל חרמון במחקר הנוכחי (טרם פורסמו) עולה, כי בין השנים 2021-1970 ירדה שפיעת מעיינות הבניאס והקצינים ב- 20%. למרות זאת, כמות המים שנלקחו מהנחל מאז שנות ה-70 גדלה פי ארבעה. ואם לא די בכך, אל הנחל מוזרמים מי פלט מבריכות הדגים הסמוכות ובקר מזהם את מימיו. לאורך הנחל יש מבנים החוסמים את זרימת המים החופשית, מעצימים את השפעת הזיהום ומגבילים את יכולתם של דגים ובעלי חיים אקווטים (מימיים) לנוע ולמצוא מקלט קר, נקי ובטוח במעלה הנחל.

הפגיעה ביציבות המים ובאיכותם צפויה להחריף עם השינוי האקלימי ולפגוע בבעלי החיים ובצמחים הייחודיים המאכלסים את מקורות הירדן. מאחר שמדובר על יצורים שמותאמים לחיים בנחלים קרים, אין להם מקור להתחדשות במקרה של התייבשות, ועל כן אירועי התייבשות תכופים עלולים לשנות את פני הנחלים הללו לעד. על פי המלצת החוקרים, עלינו לפעול למתן את השפעות האדם בנחל ולהגדיל את חוסנו ויכולתו להמשיך להעניק לאדם שירותי מערכת, גם בעידן של אקלים משתנה.

מוזמנים ללמוד עוד על מחקרי המרכזים לאקולוגיה יישומית במוזיאון ועל פעילותם: חדש בסביבה

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden