לעמוד על כתפי נפילות

יום הנשים והנערות במדע מצוין מדי שנה ברחבי העולם ב-11 בפברואר, במטרה לקדם נשים בתחומי המדעים. השנה פנינו אל מדעניות, חוקרות ונשות צוות חינוך ותקשורת מדע במוזיאון וביקשנו מהן עצות לנשים ולנערות שעושות את צעדיהן הראשונים בתחום.

ד"ר דניאלה בר יוסף:
אני ארכיאולוגית ולא פעם שמעתי מנשים שהן נמנעו מללמוד ארכיאולוגיה כי ״זה לא מקצוע לנשים״. זו טעות. כיום יש אלפי נשים ארכיאולוגיות בעולם, חלקן חוקרות בחפירות בשטח, חלקן במעבדות. לכו בעקבות החלום, למדו מה שאתן אוהבות ורק אז תחליטו אם לעסוק בכך כמקצוע או לא. בתמונה: אני, במעבדת שדה מחוץ למערת מנות (מערה בגליל, שבה התגלו שרידי האדם הקדמון)

פרופ' תמר דיין:
מה אני יכולה להמליץ לנערות שמעוניינות במדע? היו אמיצות, סקרניות ומנהיגות. אל תחששו לשאול, לבקר, להטיל ספק. הרשו לעצמכן להחליט את ההחלטות המקצועיות שלכן על בסיס ידע מדעי אבל גם על בסיס תחושות הבטן ובתעוזה! ותמיד זכרו שלמדע יש ערך עומד בפני עצמו אבל יש לו ערך רב יותר כאשר הוא תורם לחברה.

עדי וייס:
אם יש נושא שהיית רוצה לחקור וללמוד יותר, בין אם הוא הכי יומיומי ובין אם הוא שאלה שעלתה לך פתאום לראש – גלי מי מתעסק/ת בו היום ונסי למצוא דרך להתנדב אצלם. חניכה של מומחים שווה זהב. העצות, הרעיונות והחידושים שהם יכירו לך יכולים לתת לך את ההשראה לחקור את הנושא ולמצוא תשובות לשאלות שאף אחד עוד לא ירד לעומקן. בתמונה: אני חוקרת בשטח בתי גידול לחים.

אביטל כ"ץ:
מגיל צעיר אהבתי את תחום הסביבה. מדעי הסביבה הוא תחום חדש יחסית, ולמרות שהוא לא נהנה מאותה תהילה כמו מדעי הרפואה או הביוטכנולוגיה, זה נושא מתפתח, שההשפעה שלו על חיי כולנו היא אדירה. למרות שנחלים תמיד עניינו אותי, לא חשבתי שאעסוק בתחום באופן מקצועי. למדתי להכיר ולאהוב את העשייה המשלבת עבודה בנחלים, הכרת בעלי החיים המיוחדים, וסיוע לרשויות לתכנן טוב יותר את שיקום הנחלים ואת ההגנה על האקולוגיה המיוחדת שמתקיימת בהם. העצה שלי: חשוב להיות פתוחה לכיוונים חדשים, לשאול שאלות, לקבל ביקורת, להשקיע בעבודה, לאתגר את עצמך, והכי חשוב – ליהנות תוך כדי.

ד"ר מירב מאירי:
כשאני מסתכלת על הדרך שעברתי, מה שהנחה אותי בבחירת המקצוע הוא ללמוד מה שמעניין אותי, שמדבר אלי, ואז הרצון להצליח ולהשקיע בוער בי מבפנים. אני עוד זוכרת בהתחלה, בתואר ראשון, אמרו לי: "מה תעשי עם תואר בביולוגיה וכימיה, לא כדאי לך ללמוד הנדסה או חשבונאות?". לדעתי, כל המחשבה של ללמוד משהו שייתן לך מקצוע ביד בסוף היא מוטעית, כי אז לא בהכרח תבחרי מה שמעניין אותך והמוטיבציה תהיה בהתאם. אל תפחדי לחלום ולהעז, מי יודע לאן זה יוביל אותך? התמזל מזלי שאני חיה בתקופה שמאפשרת לי לעשות את מה שאני הכי אוהבת, וזה ללמוד, ולעסוק במדע. אני בהחלט מברכת על כך ולא לוקחת את זה כמובן מאליו. בתמונה: אני במעבדה, ממצה דנ"א מחומרים ארכיאולוגים ולומדת על מגוון נושאים, כמו הגירה, ביות וטקסונומיה.

ד״ר אליזבטה (ליז) מורגוליס:
העצה שאני יכולה לתת היא פשוט להמשיך, למרות הכל. גם אם יהיו אנשים, אפילו קרובים, שיגידו שזה מגעיל או משעמם, אולי אפילו ״לא נשי״. אם באמת אוהבות את התחום – ממשיכות ומשקיעות את המקסימום.

ד"ר נגה סוקולובר:
אם יש תחום שמעניין אותך, לכי עם זה, צעד-צעד. לא חייבים להסתכל על הסוף ולמדוד ולתכנן את רמת ההצלחה, אלא פשוט להתקדם בכל שלב ולבדוק עם עצמך אם זה עדיין מעניין אותך, ואם את רוצה להתקדם לשלב הבא.

עירית סידיס:
אני אשת חינוך, אז העצה שלי היא להורים ולאנשי חינוך: שימו לב למשוב. משוב חיובי בהחלט מחזק את הביטחון, אבל הוא גם משדר מהן הציפיות שלנו. אפשר להחליף לפחות חלק מהמחמאות "את יפה ומהממת", שמשדרות לילדות את הציפייה שלנו שישקיעו במראה שלהן, במחמאות "את חכמה ומוכשרת" שמשדרות לילדות את הציפייה שישקיעו במיומנויות הלמידה שלהן. תנו לילדות הזדמנויות להסביר (למשל איך היא בחרה את הצבעים בציור, באיזו טכניקה היא השתמשה בהרכבת הפאזל). ספרו לה מה למדתן מההסבר שלה שלא ידעתם קודם. אחר כך אפשר לדון איתה בטכניקה שבה אתם מבצעים את אותה מטלה, ולחשוב ביחד באיזו טכניקה עדיף להשתמש ומתי. הדרך הזאת נותנת כלים לבנות לשפר את הטיעונים שלהן, ומלמדת אותן להתמודד עם טיעונים מנוגדים. הקפידו שחלוקת המטלות בבית תהיה שוויונית ולא סטריאוטיפית. גם הבנים וגם הבנות יכולים לשמור על אחים, לשטוף כלים, לעשות תיקונים בקיר ולמלא מים במגבים של הרכב.

ד"ר סיגל שפר:
אם את מתעניינת בתחום מדעי כלשהו, לכי אחרי ליבך. אל תתני לשיקולים שונים לעמוד בדרכך, כי בסופו של דבר אין דבר מתגמל יותר מאשר לעסוק בתחום שמרתק אותך. בתמונות: אני – ביולוגית ימית, וגן ספוגים במעמקי הים

אורי פריד:
היי עצמאית כמה שתוכלי, התנערי מתלות בגורמים חיצוניים אך עם זאת – אל תחששי לבקש עזרה כשצריך.