אגדה חיה | חוּטִית נוֹדֶדֶת

החוטית הנודדת, כמו כל המדוזות, שייכת למערכת הצורבים, הכוללת גם את האלמוגים ושושנות הים. המשותף לכל בעלי החיים השייכים למערכה זו הוא התאים הצורבים המשמשים אותם להגנה, ללכידת טרף ולעיכול.

החוטית הנודדת ניזונה מיצורים פלנקטוניים זעירים (פלנקטון = יצורים אשר נסחפים בזרמי הים), שאותם היא צדה באמצעות התאים הצורבים הנמצאים ברקמות גופה. בתוך כל תא צורב יש מבנה דמוי קפסולה, ובו צינור ארס הבנוי מעין צלצל. מגע טרף עם זרועות המדוזה גורם לגירוי תא הצריבה, דבר המוביל ל"ירי" הצלצל, שננעץ בטרף ומחדיר את הארס לגופו. המזון הנלכד באמצעות תאי הצריבה מוכנס לפיות הזעירים הרבים הנמצאים בקצותיהן של זרועות פה מסועפות. משם הוא מועבר לחלל העיכול, וממנו, דרך מערכת תעלות, מועברים חומרי התזונה לכל חלקי גוף המדוזה.

לעיתים ניתקות מגוף המדוזה פיסות דקיקות של רקמה המכילות תאים צורבים, שמופעלים גם כשאינם מחוברים עוד לגוף המדוזה. במקרה כזה הרוחצים בים חשים "מים צורבים", גם לאחר שהמדוזות אינן עוד בסביבה.

מחזור חייה של המדוזה מורכב משני שלבים עיקריים: פוליפ (השלב הא-מיני) ומדוזה (השלב המיני). המדוזה מתחילה את חייה כביצה מופרית ההופכת לפגית, ששוחה באמצעות ריסים זעירים בחיפוש אחר מצע יציב מתאים להתיישבות. לאחר ההתיישבות על המצע, הפגית הופכת לפוליפ זעיר (כמה מילימטרים בודדים), הנראה כמו שושנת ים קטנה. כל פוליפ של חוטית משכפל את עצמו בצורה א-מינית לפוליפים נוספים בדרך של יצירת מבנים מיוחדים דמויי דסקית בתחתית "גבעול" הפוליפ, הנקראים פודוציסטים. כל מבנה כזה מכיל צבר תאים וחומרים אורגניים שונים שמהם נובט פוליפ חדש. כאשר תנאי הסביבה מתאימים, כל פוליפ מנץ עד כ-15 מדוזות צעירות זעירות הנקראות רפרפות או אפירות, שמשתחררות ממנו לאחר ימים ספורים. המדוזות הצעירות ניזונות במהירות, ולאחר כמה חודשים מגיעות לגודל המדוזות הבוגרות שאנו פוגשים בחוף הים.

החוטית הנודדת שייכת לקבוצת מדוזות שנחשבת למעדן במטבח האסייתי, ומדוזות בכלל משמשות מקור מזון במטבח הסיני כבר למעלה מאלף שנה. בנוסף לשימוש בהן כמזון, במזרח הרחוק ידוע כבר שנים רבות כי למדוזות סגולות רפואיות וקוסמטיות, סגולות שרק לאחרונה החלו להיחקר במדינות המערב.

עוד מעניין לדעת – במיתולוגיה היוונית הייתה מדוזה דמות נשית מפלצתית, שכל המביט בה הופך לאבן. שערה של מדוזה היה נחשים ארסיים חיים, שהשתלשלו מראשה. המדוזה הימית קיבלה את שמה בשל הזרועות הצורבות שמשתלשלות מגופה, המזכירות את שערות הנחש המיתולוגיות.

שם מדעי: Rhopilema nomadica