המסע לגילוי טביעת הרגל הפחמנית

טביעת הרגל הראשונה על פני הירח

בקיץ 1969, אנשים מכל קצות העולם התאספו סביב מכשירי הטלוויזיה שלהם כדי לצפות באירוע מעורר השראה; לכמה שניות בלתי נשכחות עצרה האנושות את נשימתה וניל ארמסטרונג עשה את הצעד הראשון על אדמת הירח. הנחיתה על הירח הייתה הישג של האנושות כולה, והעבירה את המסר, שעם מטרה ברורה, נחישות ומאמץ עקבי אנו יכולים להגיע להישגים יוצאי דופן. וכפי שניל ארמסטרונג עצמו ניסח זאת: "צעד אחד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות".

כיום, עם שינוי האקלים וההתחממות העולמית, המסר של ניל ארמסטרונג רלוונטי מתמיד. מיתון קצב ההתחממות אפשרי, אבל נדרשת התגייסות עולמית, תחושת שותפות גורל, מחשבה על העתיד ושינוי הרגלים, צעד אחר צעד.

השארת עקבות וטביעת רגל פחמנית

כל אחד מאיתנו מנהל אורח חיים שגורם לפליטות גזי חממה לאטמוספרה. כדי לתאר את סך כל הפליטות שאדם, ארגון או אפילו מדינה פולטים, נוצר המושג "טביעת רגל פחמנית". כשאנו מדברים על טביעת רגל פחמנית, אנו בעצם מתייחסים לגזי החממה הנפלטים בעקבות הפעילות האנושית כאל עקבות שנשארות אחרינו בבוץ. הרעיון הוא, שכמו עקבה על הקרקע, כך גם גזי החממה שאנו פולטים משאירים "חותמת" באטמוספרה, למרות שהם בלתי נראים לעין.

כל פעולה שאנחנו עושים מצריכה אנרגיה, למשל חשמל למזגן ולתאורה, דלק לנסיעות ברכב, דלק ליבוא הבגדים שלנו שמיוצרים מחוץ לישראל, טעינה של מחשבים ועוד. לצורך המחשה, רכב פרטי ממוצע פולט בשנה 4,600 ק"ג פחמן דו-חמצני. כמו נפט, גם פחם וגז טבעי הם דלקי מאובנים שבעת שריפתם לצורך הפקת אנרגיה נפלטים גזי חממה לאטמוספירה.

מחשבון טביעת הרגל הפחמנית, המוצג באתר המוזיאון, פותח במוזיאון הטבע במיוחד עבור הקהל הישראלי. כלומר, נתוני הצריכה חושבו ביחס לצריכה הישראלית הממוצעת, כפי שהם מפורסמים בדוחות של החברות הציבוריות והרשויות הממשלתיות. ברגע שמפעילים את המחשבון הוא שואל את הגולש/ת שאלות על ההרגלים שלהם ובסופו של התהליך מתקבלת את "טביעת הרגל הפחמנית" של הגולש/ת: כמות הפחמן שמייצרים ההרגלים של הגולש/ת, הדירוג מול הממוצע העולמי ומספר העצים הנדרשים על מנת לקלוט חזרה את כמות פליטות הפחמן השנתיות. כמו כן, תוך כדי המענה על השאלות במחשבון תוכלו לגלות מה תוכלו לעשות על מנת להקטין את טביעת הרגל הפחמנית שלכם.

אם נהיה מודעים יותר לטביעת הרגל הפחמנית שלנו נוכל לעשות בחירות מושכלות יותר כדי להקטין אותה, כמו לחסוך בחשמל, לבחור בתזונה ידידותית יותר לסביבה, להפחית את השימוש ברכב פרטי, להפחית את הצריכה ועוד.