הגיע הזמן לשמור על המגוון | חקלאות ומגוון ביולוגי

בעקבות הלחצים ההולכים וגוברים של הפעילות האנושית, המגוון הביולוגי מאוים ונפגע באופן משמעותי. איתו נפגעת גם יכולתן של המערכות האקולוגיות לספק את השירותים שמהווים בסיס חיוני לקיום האדם. רגע לפני שיהיה מאוחר מדי חשוב לפעול, ולעשות הכל, למען המגוון הביולוגי.

שירותי המערכת האקולוגית חיוניים לקיום האדם, ואספקתם תלויה במגוון הביולוגי. המערכות האקולוגיות מספקות שירותי תמיכה בסיסיים לקיום החיים, כגון חמצן, יצרנות ראשונית וקרקע פורייה; שירותי אספקה של חומרים ותוצרים, כגון עץ, סיבים ומזון; ושירותי ויסות ובקרה, כגון ויסות האקלים ואיכות האוויר, בקרת מזיקים ומחלות ושימור קרקע. זאת, בנוסף לאספקת שירותי תרבות ורוח, הכוללים הנאות אסתטיות, רוחניות ונפשיות. אז כאשר המגוון הביולוגי בסכנה, כך גם כל מה שתלוי בו. שווה שמירה, לא?

השטחים הפתוחים והחקלאיים הולכים ופוחתים

במהלך 50 השנים האחרונות הלכו ונשחקו כ-60% מהשירותים החיוניים שאנו מקבלים מהמערכות האקולוגיות, בין השאר, כתוצאה מהפגיעה הקשה והמתמשכת במגוון הביולוגי. שינוי בשימושי הקרקע והרס מערכות אקולוגיות טבעיות, מינים פולשים, זיהום, קיטוע והרס שטחים פתוחים, ניצול יתר של משאבי טבע, פגיעה ישירה בבעלי חיים ובצמחי בר ושינויי אקלים – אלו הן רק כמה דוגמאות מעוררות דאגה לתוצאות החמורות של השפעת האדם על הסביבה.

על פי דו"ח מצב הטבע ישראל 2022 – כרך מגמות ואיומים של המארג (מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, תל אביב), לשינויים בהיקף השטחים הפתוחים, ברציפותם ובאופי הפעילות האנושית המתרחשת בהם יש השפעה ישירה על מצבן ותפקודן של המערכות האקולוגיות ועל המגוון הביולוגי. הפיתוח האנושי, המלווה בשינויים בשימושי הקרקע לצורכי האדם, גורם לאובדן ישיר של שטחים טבעיים ולקיטועם, ונמצא כאחד האיומים המשמעותיים ביותר על המגוון הביולוגי ועל הטבע בעולם. בישראל, מדינה קטנה שצפיפות האוכלוסין הגבוהה בה גדלה משנה לשנה, קצב האובדן והקיטוע של השטחים הפתוחים מהיר במיוחד.

שטחים טבעיים ומיוערים מהווים את חלק הארי מתוך מה שמכונה שטחים פתוחים. שטחי החקלאות הם הרכיב השני בגודלו, וכוללים בעיקר גידולים נטועים ועונתיים שונים. על פי נתוני המארג, היקף השטחים החקלאיים בישראל הצטמצם בין השנים 2020-2017 בשל התמרה לבנייה ולתשתיות. לפי חלוקת שימושי הקרקע העיקריים –  שטחים בנויים, שטחים מופרים, שטחי חקלאות, מקווי מים ושטחים טבעיים ומיוערים – נכון לשנת 2020, הסך הכולל של שטחים חקלאיים היה קרוב ל-20% בלבד.

דבר ראשון – ייצור מזון!

תפקידה המרכזי של החקלאות הינו, ללא ספק, ייצור מזון טרי ואיכותי, בכדי לאפשר קיום ראוי של האוכלוסייה האנושית, ההולכת וגדלה, על פני כדור הארץ.

לצד זאת, שטחים חקלאיים רבים מהווים חלק ממערכות אגרו-אקולוגיות מורכבות, שבהן מתקיימים יחסי גומלין מורכבים בין הסביבה הטבעית לשטחים החקלאיים. לפיכך, לאופי השטח החקלאי ולשימוש המיושם בו יש השפעה רבה על הסביבה הטבעית. מצד אחד, חקלאות אינטנסיבית פוגעת במגוון בתי הגידול בשטח ומשפיעה לרעה על המגוון הביולוגי. אולם, מצד שני, שטחים חקלאיים נחשבים שטחים "ירוקים-פתוחים", וכל עוד נשמר בהם היישום החקלאי ונעשה שימוש מושכל ומתחשב, יש לשטחים אלה גם תועלות סביבתיות ופוטנציאל לתמיכה במגוון הביולוגי.

ביטוי לכך יש בגישה של רב-תפקודיות בשטחים חקלאיים, המדגישה את תפקידה של החקלאות ב"ייצור" שירותי מערכת ותועלות רבים, בנוסף לתפקידה המרכזי בייצור מזון וסיבים, ואת השפעותיה של החקלאות על הסביבה, על החברה ועל התרבות. פעילות חקלאית עשויה לעצב את הנוף ולספק מגוון שירותי מערכת ותועלות סביבתיות, כמו שימור קרקע ושטחים פתוחים, שימוש כפשטי הצפה לוויסות נגר ומניעת שיטפונות, שימור בתי גידול ומסדרונות אקולוגיים, שמירה על נופי מורשת, ניהול בר-קיימא של משאבי טבע מתחדשים ושימור המגוון הביולוגי, וכן לתרום לחיוניות החברתית- כלכלית של אזורים כפריים רבים.

מנקודת המבט של שמירת טבע, יש חשיבות רבה להגנה על בתי גידול ואתרי קינון ורבייה של בעלי חיים בשטחים חקלאיים או בסמוך להם, לשמירה על מסדרונות אקולוגיים ולצמצום השפעות סביבתיות מזהמות כגון הדברה, ריסוס ודישון. מבחינת החקלאי, יש צורך משמעותי בהגנה על הגידולים החקלאיים מפני נזקי חיות בר וחשיבות בבחירת השימוש החקלאי היעיל ביותר מבחינה מקצועית וכלכלית.

הילכו שנים יחדיו…?

כדי למקסם את הערכים החיוביים של חקלאות התומכת במגוון ביולוגי ולהפחית את השפעותיה השליליות, יש לפעול בשיתוף פעולה ולהגיע "לעמק השווה" בין החקלאים לארגוני שמירת הטבע והסביבה. על פי המלצות הדו"ח כלים לשימוש רב-תפקודי בשטחים חקלאיים של מכון דש"א (מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, תל אביב) ושותפים נוספים, שבחן סוגיה זו, אפשר ורצוי לעודד רב-תפקודיות בשטחים החקלאיים על ידי הגברת המודעות וההבנה בקרב החקלאים לחשיבות השמירה על המגוון הביולוגי, ויצירת שיתוף פעולה בינם ובין גופי שמירת טבע ורשויות מקומיות.

כך, למשל, ניתן לסייע לחקלאים בצמצום הנזקים לחקלאות באמצעות פעולות ממשק ופתרונות טכניים להרחקת חיות בר מהשטח החקלאי, לצד מתן אפשרות מעבר לחיות הבר דרך השטח החקלאי (יצירת פתחים מותאמים בגדרות, לדוגמה) ומניעת הפגיעה בהן. באמצעות הגבלות שונות על עיבוד השטח, תוך תמיכה בחקלאים במעבר לשיטות עיבוד ידידותיות לסביבה, ניתן למנוע פגיעה בבתי הגידול ובמגוון הביולוגי בתוך השטחים החקלאיים. אפשר אף לצמצם את העלויות עבור החקלאי על ידי שימוש בהדברה ביולוגית ושירותי האבקה, למשל, שמערכת אקולוגית בריאה ומגוונת יכולה לספק ללא תמורה כספית.

במדינה צפופה כמו ישראל, השיתוף במרחב הוא רכיב מרכזי וחשוב בניהול ההשפעות של חקלאות על מגוון ביולוגי. ממסקנות הדו"ח הנ"ל, שכלל ראיונות עם חקלאים, אנשי סביבה ובעלי תפקידים ברשויות מקומיות, על כל השותפים לקבל את התוכניות הסביבתיות ככוללות פעולות חקלאיות, המועילות הן לגידול החקלאי והן לשמירה על ערכי הטבע. הכלים שבהם נעשה שימוש לעידוד רב-תפקודיות בהקשר זה כוללים נהלים, הסכמים ותמריצים כלכליים שונים, אולם כדי להצליח בהשגת המטרה מומלץ לפעול גם על פי התפיסה המקדמת מעורבות פעילה של החקלאים בבחירה ובתכנון של התוכנית. כל זאת, לצד מתן ייעוץ מקצועי ואקולוגי, ליווי, הדרכה, והנגשת ידע רלוונטי שמסביר מהו מגוון ביולוגי וכיצד ניתן לפעול לשימורו.

מהלכה למעשה

פרויקט ייחודי וראשון מסוגו בארץ, חקלאות תומכת מגוון ביולוגי במטעי האבוקדו של חברת מילופרי, המובל על ידי יחידת המחקר במכון דש"א, הוא דוגמה להטמעה מוצלחת של ממשקים תומכי מגוון ביולוגי בחקלאות. מטרת הפרויקט היא להעלות את המודעות לקשרי הגומלין בין החקלאות למגוון הביולוגי ולצורך לקדם חקלאות תומכת מגוון ביולוגי בישראל, תוך שיתוף פעולה הדוק עם ציבור החקלאים והצרכנים.

כדי להצליח באתגר, נדרשים פרוטוקול גידול מפורט ובר יישום, הירתמות של החקלאי ומחויבותו לתהליך, מערכת תמיכה ובקרה מטעם הגוף המשווק ומערכת ניטור ולמידה תומכת. ואכן, במסגרת הפרויקט פותח פרוטוקול לממשקים תומכי מגוון ביולוגי במטעי אבוקדו המאוגדים תחת חברת מילופרי. הפרוטוקול פותח בעבודה משולבת של אביב אבישר, אקולוגית הפרויקט ומנהלת יחידת המחקר של מכון דש"א, המדריכים, החקלאים והמגדלים. תהליך העבודה כלל מיפוי וסקרי שדה, סקר ספרות, ימי עיון, סדנאות וראיונות עם החקלאים.

יישום המלצות הפרויקט יאפשר מגוון תועלות, בהן: רווח כלכלי ישיר לחקלאים כתוצאה מייצוא התוצרת לקהלי יעד בחו"ל הדורשים עמידה בתקינה מחמירה (כגון שמירה על מאזן הפחמן), המשך שימור קרקע ושיפור איכותה, חיסכון במשאבים כתוצאה מהפחתת ריסוסים בשטחי המטע ועוד. כמו כן, הגדלת המגוון הביולוגי בחלקה החקלאית יכולה לספק שירותי האבקה והדברה ביולוגית מחוץ לעונות הפריחה של האבוקדו, באמצעות תמיכה באוכלוסיות של מאביקים, אויבים טבעיים ודבורי דבש.

חלק משמעותי משטחי המטעים המעובדים תחת מילופרי נמצא במערכת אקולוגית של קרקעות כבדות הנמצאת בסכנת הכחדה ולאורך מסדרונות אקולוגיים. יישום ממשקי חקלאות השומרים על האופי הטבעי של השטח ותומכים במגוון הביולוגי המקומי הקיים במערכת אקולוגית זו, הוא בעל חשיבות רבה לשמירת הטבע בישראל.

לעיון בדו"ח המסכם (מאי 2020) של הפרויקט: חקלאות תומכת מגוון ביולוגי במטעי האבוקדו של חברת מילופרי | ניהול הפרויקט: אביב אבישר; כל הזכויות שמורות לחברה להגנת הטבע (ע״ר), מילופרי אגש"ח בע"מ והמשרד להגנת הסביבה

לקריאת כתבה נוספת בנושא, שפורסמה באתר מוזיאון הטבע: מגוון ביולוגי במטעי האבוקדו