גני הספוגים הנסתרים מול חוף הים התיכון של ישראל

מעובד מתוך: ספוגים לחופי הים התיכון של ישראל – עשור של מחקרים ותגליות חדשות, פרק 23, הוד הים

מה מיוחד בספוגים?

הם נראים דוממים, אבל הספוגים הם בעלי חיים. מהקדומים ביותר בעולם. לספוגים אין איברים או רקמות כמו לבעלי חיים מורכבים יותר, ולמרות זאת, הם ממלאים תפקיד חשוב במיוחד במערכת האקולוגית הימית כבר מאות מיליוני שנים. מערכת הספוגים (Porifera) מונה כיום יותר מ־9,500 מינים, החיים בימים, באוקיינוסים ואף במקווי מים מתוקים ברחבי העולם.

למרות המראה הפשוט שלהם, הספוגים הם יצורים יעילים להפליא. גופם בנוי ממערכת מסועפת של נקבים ותעלות, שדרכם הם מסננים כמויות עצומות של מים ולוכדים מהם חלקיקי מזון. החלקיקים מכילים חומרים אורגנים המרחפים במים ומיקרואורגניזמים, ובכך פעילות הסינון שלהם משפיעה על מחזור חומרי המזון בים.
לספוגים גם חשיבות רפואית ומחקרית. בגופם התגלו חומרים טבעיים רבים, וחלק מהתרכובות שהופקו מהם משמשות כיום כתרופות לטיפול בסרטן ובמחלות חיידקיות ונגיפיות.
מינים חדשים של ספוגים ממשיכים להתגלות גם כיום, והידע המדעי עליהם עדיין רחוק מלהיות שלם.
הים התיכון נחשב לאחד מגופי המים העשירים ביותר בספוגים, ועד כה תוארו בו מאות מינים שונים, רבים מהם ייחודיים לאזור. בעוד שחברות הספוגים במערב הים התיכון נחקרו במשך עשרות שנים, מזרח הים התיכון, ובייחוד האזור שמול חופי ישראל, נותר עד לפני כ-15 שנים כמעט בלתי מוכר מבחינה מדעית.

בזכות הטכנולוגיה

משנת 2009 ועד היום נערכים מחקרים על ידי חוקרי אוניברסיטת תל אביב המתמקדים בספוגים לחופי הים התיכון בישראל, בדגש על בתי הגידול המזופוטיים של הספוגים, הנמצאים בטווח עומק של כ-100 מ'. אזורים אלה נחקרו מעט מאוד בעבר, בעיקר בשל הקושי להגיע אליהם ולבצע בהם סקרים שיטתיים מכיוון שהם מצויים מעבר לטווח הצלילה הספורטיבית.
כדי לחקור את האזור המזופוטי השתמשו החוקרים בספינת המחקר Mediterranean Explorer של עמותת אקואושן (EcoOcean). מסיפון הספינה הופעל רובוט תת־ימי, המצויד במצלמות, בפנסים ובזרוע לאיסוף דגימות. הרובוט מאפשר לבצע סקרים כמותיים של קרקעית הים, לתעד אזורים שמעולם לא נצפו קודם לכן ולאסוף דגימות של ספוגים לצורך זיהוי ומחקר.

סוד הגן הנעלם

הממצאים היו מפתיעים במיוחד. על רכסי כורכר תת־ימיים, המקבילים לקו החוף של ישראל, התגלו “גני ספוגים” עשירים ומגוונים. באזורים אלה יוצרים הספוגים מבנים מורכבים דמויי שונית, שמגדילים באופן מקומי את מגוון המינים בים. בין הספוגים, עליהם ובתוכם חיים דגים, סרטנים, רכיכות ובעלי חיים נוספים, המוצאים בהם מזון, מקומות מסתור ומקלט מפני טורפים. בדומה לאלמוגים, היוצרים שונית אלמוגים, הספוגים מספקים גם אזורי רבייה ובתי גידול למינים רבים אחרים. ולכן, נחשבים "בתי מלון חיים" ומהווים מינים "מהנדסי סביבה", כלומר יצורים שמעצבים את סביבת החיים של בעלי חיים אחרים ומשפיעים עליה.

מינים חדשים למדע

לצד התיעוד המצולם, החוקרים אספו דגימות ספוגים מן הקרקעית ובחנו אותן בשיטות מורפולוגיות ומולקולריות. שילוב השיטות אפשר לזהות מינים על פי המבנה החיצוני והשלד שלהם וגם באמצעות בדיקות גנטיות מדויקות. המחקר הראה שחברות הספוגים שהתגלו בעומק שונות מאוד מאלה שמוכרות מהמים הרדודים. במהלך הסקרים נמצאו מינים חדשים לחופי ישראל, מינים חדשים לאגן הלבנט ואף מינים חדשים למדע! התגליות מדגישות עד כמה מעט ידוע עדיין על המערכת האקולוגית של מזרח הים התיכון, גם באזורים שאינם רחוקים מאוד מהחוף.

ערי מקלט אקלימיות

אחת השאלות המרכזיות שמעסיקות כיום את החוקרים היא כיצד ישפיע שינוי האקלים על החיים בים התיכון. במהלך 60 השנים האחרונות עלתה טמפרטורת המים הרדודים מול חופי ישראל בכ־3 מעלות צלזיוס בקיץ, והיא מגיעה לעיתים ליותר מ־29 מעלות צלזיוס למשך שבועות ארוכים. גלי החום הללו הופכים תכופים וממושכים יותר, וכבר כיום הם גורמים לפגיעה במינים ימיים רגישים ובבתי גידול שלמים. כך, למשל, הספוג מהמין Agelas oroides שהיה נפוץ בעבר במים הרדודים לחופי ישראל, נעלם מאזורים אלה לחלוטין, ככל הנראה בעקבות עקות החום. לעומת זאת, בעומק המזופוטי, שבו הטמפרטורה לא עולה בצורה ניכרת בעונת הקיץ, הוא הספוג השני הכי נפוץ בין מיני הספוגים בגני הספוגים.
ההבדל הזה בטמפרטורה בין המים הרדודים לעמוקים מעיד על חשיבות מיוחדת שעשויה להיות לאזור המזופוטי ולגני הספוגים שהתגלו בו. בעומק זה תנאי הסביבה יציבים יחסית: הטמפרטורה נמוכה יחסית ונעה בדרך כלל סביב 17–20 מעלות, עוצמת הקרינה חלשה יותר והשפעתם הישירה של גלי החום קטנה בהשוואה לאזורים פחות עמוקים. לכן מתחזקת ההשערה שאזורים אלה עשויים לשמש מעין "ערי מקלט אקלימיות": אזורים שבהם מינים רגישים יוכלו לשרוד גם כאשר תנאי הסביבה במים הרדודים יהפכו קיצוניים מדי ולא יאפשרו הישרדות. החוקרים סבורים שחלק מהמינים נדחקים כבר כיום לעומק בחיפוש אחר תנאים יציבים יותר.

שום מקום אינו בטוח

גני הספוגים במזרח הים התיכון עשויים למלא תפקיד חשוב בשימור המגוון הביולוגי הימי בעתיד. לצד שינוי האקלים, בתי הגידול הימיים באזור מושפעים גם מפעילות אנושית הולכת וגוברת, ובה דיג אינטנסיבי, קידוחי גז, מתקני התפלה וזיהום ימי. לנוכח האיומים הללו, גובר הצורך להגן על אזורים עשירים ורגישים אלה.

מה אפשר לעשות?

בשנים האחרונות מקדמת רשות הטבע והגנים הכרזה על שמורות טבע ימיות והגנה על בתי גידול ייחודיים בים התיכון, ובהם גם גני הספוגים. המחקר שנעשה תרם לקידום ההכרזה על שלוש שמורות טבע ימיות, מתוכן אחת הוכרזה, ושתיים אחרות כבר אושרו בוועדות התכנון וממתינות לאישור סופי והכרזה . המחקר על הספוגים לחופי ישראל עדיין נמשך, ותגליות חדשות ממשיכות להיחשף. ככל שהטכנולוגיה מאפשרת להגיע לעומקים גדולים יותר ולחקור אזורים שבעבר היו כמעט בלתי נגישים, מתגלה מתחת לפני הים מערכת אקולוגית מורכבת, עשירה ודינמית הרבה יותר מכפי ששיערו החוקרים בעבר.