נופי שדות, מטעים וכרמים הם חלק בלתי נפרד מנופי ארצנו, והם משקפים את הקשר ההדוק שבין האדם לאדמה. בשטחים הפתוחים והטבעיים, שהולכים ומתמעטים, גידולים חקלאיים מהווים לעיתים חלק מהמערכת האקולוגית. חשוב לשלב בין הצורך להפיק תוצרת חקלאית ובין שמירה על הטבע ועל המגוון הביולוגי בשטחים אלה, ויש דרכים נכונות לעשות זאת.
המגוון הביולוגי הוא מרכיב חיוני בשמירה על יציבותן של המערכות האקולוגיות ויכולת התפקוד שלהן, והדבר נכון במיוחד במערכות חקלאיות שמעובדות באופן אינטנסיבי. בניהול נכון, שמירה על המגוון הביולוגי בשטחים חקלאיים יכולה להיות משולבת בחקלאות המודרנית ובפיתוח החקלאי של העתיד. זה תלוי, בין השאר, בהבנה הדדית ובשיתוף פעולה בין חקלאים, אקולוגים, אנשי מקצוע ובעלי עניין רלוונטיים.
פרגים בשדה בקיה: גם יפים, גם תורמים למגוון הביולוגי בשטח החקלאי. צילום: ליאת הדר
לעבד את השדה, ולאבד את המגוון?
בישראל, דישון וריסוס, וכן המעבר משיטות עיבוד מסורתיות, כגון קלטור, לחקלאות מודרנית, שכוללת חריש ועיבוד מכני עמוק של האדמה, גרמו להכחדת אוכלוסיות רבות של עשרות מיני צמחים מלווי חקלאות, שאכלסו שולי שדות ומטעים בעבר הלא רחוק. כיום, בית הגידול של החקלאות המסורתית הוא אחד מבתי הגידול שהולך ונעלם מנופי הארץ, ועימו מגוון הצמחים ובעלי החיים שמאכלסים אותו.
המרת שטחים טבעיים לגידולים חקלאיים, מעבר למשקים חד-ענפיים (מונוקולטורה) ושימוש בחקלאות אינטנסיבית גורמים להפחתת המגוון הביולוגי ולפגיעה בבתי גידול טבעיים, וכתוצאה מכך לפגיעה במערכת האקולוגית ובשירותי המערכת שהיא מספקת. הדברה נגד מזיקים, לדוגמה, עלולה לגרום לתמותה של דבורי בר, דבורי דבש ומאביקים נוספים, ובכך לפגוע הן במגוון הביולוגי והן בשירותי ההאבקה, שחשובים לא רק לצמחי הבר, אלא גם לגידולים החקלאיים עצמם.
שדה חקלאי בעיבוד מסורתי (רמת הנדיב): בית גידול לשום הגלגל, מין שאוכלוסיותיו בארץ הולכות ומצטמצמות בעקבות המעבר לחקלאות מודרנית. צילום: רעיה רודיך
אז האם חקלאות בהכרח מזיקה לסביבה? על פי דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי של המארג, השפעות החקלאות "זולגות" לשטחים הטבעיים הסמוכים לגידולים החקלאיים, משנות את אופיים וגורמות לדחיקת צמחים ובעלי חיים מקומיים מבית גידולם ולשינוי הרכב החברה של צמחי בר ובעלי חיים בהשוואה לשטחים טבעיים. מצד שני, במקומות ובתנאים מסוימים, שטחי חקלאות מהווים דווקא בית גידול חלופי ומקום מקלט עבור מינים שחלקם נדירים או נמצאים בסכנת הכחדה, שבית הגידול המקורי שלהם נפגע או מאוים.
לא חייבים ניגוד עניינים
אקולוגים ואנשי שמירת טבע עושים מאמצים רבים לשמירה והגנה על משאבי הטבע והסביבה לנוכח לחצי הפיתוח המואצים בעשורים האחרונים, בעקבות הצורך לספק מקום מגורים ומקורות מזון לאוכלוסייה הגדלה. אגרו-אקולוגיה, חקלאות בת-קיימא, חקלאות אקולוגית וחקלאות אורגנית הם שמות שונים לגישה דומה, של חקלאות ידידותית לסביבה, שיכולה לתת מענה לשמירה ולתמיכה במגוון הביולוגי המקומי, לצד הבטחת תנובה חקלאית טובה עבור החקלאים ועבור הצרכנים.
כדאי ליישם גישות אקולוגיות בעיבוד השטח החקלאי. צילום: יעל נבון פורמן
כדי לקדם הטמעה של ממשקים ידידותיים לסביבה יש צורך בשינוי מחשבתי אצל החקלאים, וכן בגמישות ובמוכנות מצידם לאמץ דרכים מקיימות של ניהול השטח. ידע מדעי, פיתוח והכשרה מקצועית, הקניית כלים מעשיים, ליווי ותמיכה של משרד החקלאות וכדומה הם חיוניים ביותר ויכולים לסייע, אך מצריכים שיתוף פעולה בין כלל הגורמים המעורבים.
להשאיר משהו לטבע
אחת הדרכים לתמוך בסביבה חקלאית בריאה ולצמצם את הפגיעה האקולוגית בשטחים הטבעיים, היא יצירת אזורי חיץ או שטחים טבעיים או טבעיים למחצה בסמוך לשדות ולמטעים, של צמחייה שנשתלת באופן יזום, או פשוט השארת שטחים לא מעובדים, שמאוכלסים בצומח בר מקומי. "כתמים" כאלה של צומח טבעי בלב השטח החקלאי, או רצועות לאורך גבולות השטח, בין ובשולי שדות ומטעים, מכונים "משארי שדה". שטחים לא מעובדים מתחום המשבצת החקלאית או בצמוד אליה, כגון פאות שדה, תעלות חקלאיות, ערמות סיקול, שורות של עצים משברי רוחות ועוד, נחשבים גם הם משארי שדה. משארים אלה יכולים לשמש בית גידול ומקום מפלט למיני בעלי חיים כגון ציפורים, חרקים ויונקים, ובכך להעשיר את המגוון הביולוגי.
דבורי בר מספקות שירותי האבקה חיוניים למערכות טבעיות וחקלאיות. צילום: רעיה רודיך
שילוב צמחי בר ומשארי שדה בחקלאות יכול לתרום ליציבות המערכת האקולוגית של השדה ולסייע בשמירת האיזון בין הגידולים החקלאיים לחי ולצומח המקומיים. לדוגמה, צמחי הבר במשארי השדה יכולים להוות מקור למגוון מיני חרקים, כולל דבורי דבש ומאביקים נוספים, שעוזרים בהאבקת הגידולים החקלאיים. האבקה יעילה יכולה להגדיל את התפוקה של הגידולים החקלאיים ולתרום לשיפור איכות היבול. יש צמחי בר שיכולים לשמש מחסום טבעי מפני מזיקים לחקלאות או למשוך טורפים טבעיים של המזיקים, ועל ידי כך להקטין את הצורך בשימוש בחומרי הדברה כימיים.
צמחי בר מעשירים את המגוון הביולוגי במערכות חקלאיות חד-גוניות. צילום: מיכל כהן (תמונה ימנית ותמונה אמצעית); ורונן כהן (תמונה שמאלית)
שילוב צמחי בר במרחב החקלאי תורם גם לערך הנופי ולמורכבות המבנית של השטח. בשולי שדות, למשל, ובמיוחד באלו שגובלים בערוצי נחלים, הצומח הטבעי מסייע בייצוב הקרקע ובהפחתת זליגה החוצה של חומרי דישון והזנה שמשתמשים בהם בממשק החקלאי. זאת ועוד: משארי שדה בשולי השטחים החקלאיים חשובים מאוד לשמירה על רצף שטחים פתוחים, שמהווים חלק ממסדרונות אקולוגיים שמחברים בין אזורים טבעיים ומאפשרים מעבר והפצה במרחב של פרטים ואוכלוסיות שונות, הן של צמחים והן של בעלי חיים.
משארים עשירים
ניטור אקולוגי של הרכב חברת פרוקי רגלים שנערך על ידי צוות המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית בחלקות חקלאיות שונות של מטעי אבוקדו וגד"ש (גידולי שדה) ברחבי הארץ, ממחיש את חשיבותם של משארי השדה לחקלאות ולשמירת המגוון הביולוגי. במסגרת הניטור נדגמו לב החלקה, שוליה ומשאר טבעי או טבעי-למחצה שסמוך אליה. בכל מקום נערכו שלושה ניטורים: ניטור מאביקים (דבורים, זבובים וחיפושיות, הנמשכים לפרחים ומאביקים פרחי בר וגידולים חקלאיים כאחד), ניטור פרפרי יום וניטור פרוקי רגלים קרקעיים.
צוות המעבדה האנטומולוגית נערך לניטור בשטח (בתמונה למטה); ניטור פרוקי רגלים קרקעיים בוצע באמצעות מלכודות נפילה (תמונה שמאלית, למעלה), ניטור פרפרי יום נערך באמצעות תצפית, ניטור מאביקים נערך באמצעות שימוש ב- Pan traps (מלכודות מים)(תמונה ימנית, למעלה). צילום: צוות המעבדה
גלעד בן-צבי, מנהל המעבדה האנטומולוגית, משתף בכמה ממצאים מעניינים. על פי תוצאות ראשוניות, המשאר הוא השופע והעשיר ביותר, השוליים אחריו ולב החלקה הוא העני והדליל מכולם. תופעה זו בולטת במיוחד במאביקים (בשל כמות הפרטים הגדולה, המאפשרת ניתוחים סטטיסטיים חזקים), אבל היא קיימת גם בפרוקי הרגליים הקרקעיים ובפרפרים. במטע האבוקדו נראו הבדלים דרמטיים גם בין השוליים ללב החלקה, לטובת השוליים. בגד"ש, ההבדלים פחות בולטים. הסיבה לכך היא שבמשארים ובשוליים אין הבדל בין שני סוגי הגידולים בעושר ובשפע, אבל בלב החלקות יש שפע ועושר גדולים בהרבה בגד"ש, בהשוואה למטע האבוקדו המוצל.
לדברי בן-צבי, ממצאי הניטור מעידים על כך שלמשארי שדה יש תרומה משמעותית לשימור המגוון הביולוגי של מאביקים בתוך שטחים חקלאיים דלים ועניים יחסית, על ידי יצירת "אבני מדרך" לשימור הקישוריות שתאפשר מגוון ביולוגי זה. יחד עם זאת, נראה שבמצבם הנוכחי, המופר והטבעי-למחצה, משארי השדה מוגבלים כמקור להאבקה פוטנציאלית של הגידול בפנים השטח החקלאי, הנותר דל.
מערכות חקלאיות ורווחת האדם
מעבר להיבט החקלאי, השדות, המטעים והכרמים מהווים גם מוקד מעניין וחשוב למחקר אקולוגי ולהבנת השפעת האדם על הטבע. עם העלייה בהבנת הצורך והיתרונות של חקלאות בת-קיימא, חשוב להעמיק את המחקר, להרחיב את הידע המקומי ולשלב עקרונות אקולוגיים בניהול שטחים חקלאיים. שיקום וניהול נכון של משארי שדה, לצד יישום גישה של חקלאות אקולוגית ושימור בתי גידול טבעיים, יכולים לתרום ליציבות המערכות האקולוגיות שמספקות שירותים חיוניים שמועילים לחקלאות, לסביבה ולאדם.
מקורות וקריאה נוספת
- אבישר א. 2020. חקלאות תומכת מגוון ביולוגי במטעי האבוקדו של חברת מילופרי. עמוד המחקר באתר מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב
- אטינגר ע, פרבולוצקי א, כהן מ. 2023. קידום חקלאות מחדשת בישראל- מיפוי, לימוד והמלצות לפעולה. מוגש לקרן יד הנדיב
- גיל ה, זיו י ואחרים. 2020. ממשקים חקלאיים תומכי סביבה- משארים טבעיים ושולי שדות, סיכום ותובנות של ועדת מומחים. האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. 30 עמ'
- גיל ה, לוי ע, רמון א ואחרים. 2020. מפת דרכים לקידום ולהרחבת ההטמעה של ממשקים תומכי סביבה – 'משארים טבעיים' ו'שולי שדות' – בחקלאות הישראלית. אקולוגיה וסביבה. 11(2):12-14
- ישראלי ל, אמדור ל, דיין ת. 2017. ממשקים תומכי מגוון ביולוגי בחקלאות הצמחית המתאימים לישראל – ראיות מדעיות מאזורי אקלים ים תיכוני והמלצות לשמירה וטיפוח. ירושלים: המשרד להגנת הסביבה ומכון דש"א