ערכי טבע ומורשת ייחודים בגבעות אלונים וצפון הרי נצרת

בסקר מקיף של ערכי טבע, נוף ומורשת האדם בגבעות אלונים, צפון הרי נצרת ובקעת תירען, שהתבצע על ידי מכון דש"א, התגבשה תמונת מצב כוללת על אודות ערכי הטבע, הנוף ומורשת האדם באזור. לאזור הסקר חשיבות רבה בקנה מידה ארצי מבחינה אקולוגית, נופית והיסטורית. האזור מהווה חלק מרכזי במסדרון אקולוגי ארצי חשוב ובית גידול לעשרות מינים של צמחים ובעלי חיים נדירים, שרבים מהם בסכנת הכחדה.

מרחב הסקר מיושב מאוד וקיימים בו גורמי קיטוע רבים ומשמעותיים. עם זאת, עדיין מצויים בו שטחים פתוחים משמעותיים – הן מבחינה נופית והן מבחינה אקולוגית – שאותם יש לשמר יחד עם הקישוריות ביניהם.

עידן טלמון, שריכז את הסקר, מספר כי "במקרים שבהם גורם הקיטוע הוא כביש, ניתן למזער את השפעתו באמצעות מעבר בנוי, עילי או תחתי".

המפה לעיל משקללת את תוצאות חישוב הערכיות הבוטנית והמרחבית (כוללת גם את תוצאות הרצף). שטחים בירוק כהה הם הערכיים ביותר וכוללים שטחים שמורים סטטוטורית (שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות קק"ל), שטחים שקיבלו ערכיות מרחבית גבוהה (חישוב רצף, ערוצי נחלים, ומסדרונות אקולוגיים) ויחידות צומח ערכיות (ראו ערכיות בוטנית). שטחים המסומנים בצהוב הם הפחות ערכיים ובד"כ מופרים על-ידי ישוב או תשתית.

כשליש משטח הסקר משמש לחקלאות, אך במקרים מסוימים שולי השדות מאפשרים קיום מגוון מיני חי וצומח, שחלקם משגשגים בסביבה החקלאית ולעיתים אף תלויים בה לקיומם. בשיתוף פעולה עם החקלאים, ניתן יהיה לשמור על ערכי הטבע הללו בטווח הארוך.

במפת המסדרונות האקולוגיים סומנו 15 שטחים שמקשרים בין שטחי הליבה ומהווים מעברים הכרחיים לבעלי חיים. במקומות שבהם השטחים שסומנו הם שטחים חקלאיים, יש להתאים את החקלאות כך שתוכל לתמוך במגוון הביולוגי המקומי.

אזור הסקר מאופיין באקלים ים-תיכוני ובמורכבות גבוהה, שמשתקפת במגוון בתי גידול שונים: גבעות קרטון נמוכות ומתונות, עמקי נחלים שבהם זורמים נחלי איתן, הרים גבוהים ותלולים (יחסית), כרמי זיתים שמעובדים בצורה מסורתית (שלהם חשיבות נופית, תרבותית ואקולוגית) ובקעות שמאופיינות בקרקעות כבדות, המייצגות בית גידול שנמצא בסכנה.

מתוך כל אזור הסקר, ארבעה תת-אזורים זוהו כערכיים במיוחד: גבעות אלונים: היער הטבעי הגדול ביותר בארץ ממערב לירדן. בנוסף, המושבים אלוני אבא ובית לחם הגלילית הוקמו במקורם כמושבות טמפלרים, ועד היום שומרים על רבים מהמבנים ההיסטוריים.

עמקי נחל ציפורי ונחל יפתחאל: ערוצים רחבים שמתפתלים בין הגבעות  ומקיימים זרימת מים איתנה, שמלווה בצומח גדות טבעי. בעמקי הנחלים יש שטחי חקלאות שלחין, המייצגים שיטות חקלאות מסורתיות. בעמק נחל ציפורי יש גם שני ריכוזי טחנות קמח: למרגלות עיינות ציפורי (מתחם שאינו מוכר למטיילים וזקוק לשימור ושיקום דחוף) וממערב לעין יבקע.

מרחב ציפורי-שיחין: אחד מאתרי העתיקות החשובים ביותר בישראל, שבו שרידי מערכת מפותחת להובלת מים ותצפית לעבר בקעת בית נטופה.

בית שערים וגבעות זייד: אזור המגע בין הגליל התחתון לכרמל, ובו הנקרופוליס (עיר מתים) המרשים ביותר בישראל, מורשת אלכסנדר זייד והשמירה בגליל טרום הקמת המדינה וסיפור אליהו הנביא ונביאי הבעל בתל קשיש.

סקרי טבע, נוף ומורשת האדם של מכון דש"א מהווים צעד חשוב בהכרה ובחשיבות השמירה על השטחים הפתוחים, ומציעים כלים מעשיים לתכנון נכון ומושכל, שייטיב עם האדם והסביבה.

לקריאת הסקר המלא: גבעות אלונים וצפון הרי נצרת- סקר, ניתוח והערכה של טבע, נוף ומורשת האדם    עורכי הסקר: עידן טלמון, עמית מנדלסון, בר שמש, מימי רון, ניר הר, אמיר פרלברג, גל כגן ואורי רמון

אוקטובר 2019