עץ השיטה: מארג חיים במדבר

החיים בעולמנו מבוססים על רשת מסועפת של קשרים בין יצורים שונים. צרכים בסיסיים החיוניים לקיום החיים כגון מזון, רבייה, הגנה והפצה מתאפשרים הודות לקשרים המורכבים והמרתקים בין היצורים החיים.

במדבר הצחיח, עץ השיטה הוא מרכז של חיים. בין ענפי עץ השיטה וסביבו התפתחה מערכת אקולוגית מורכבת ומופלאה, הכוללת עשרות מינים של יצורים חיים המקיימים בין העץ ובינם רשת קשרים מורכבת. מקצתם גורמים נזק לעץ ואחרים מעניקים לו שירותי האבָקה או הפצת זרעים. בעלי חיים רבים משתמשים בעץ השיטה כנקודת תצפית או כמקור צל; אחרים מקננים בין ענפיו או מטילים בהם את ביציהם. מגוון היצורים הרחב הזה מושך יצורים נוספים, בעיקר טורפים ואוכלי נבלות, אך גם יצורים שמקיימים יחסי הדדיות.

צוף ומוהַל: מוקד משיכה למגוון חרקים

חרקים רבים ניזונים מצוף הפרחים וממוהַל העץ, המכילים ריכוז גבוה של סוכר. מקצתם, כמו הפרפר כַּחְלִיל השיטה, מאביקים את השיטה כשהם עוברים מעץ לעץ. אחרים, כמו גבנונית השיטים, מנצלים את השיטה בלי לתרום לה דבר. מקצת החרקים שניזונים מהצוף ומהמוהל מפרישים את עודפי הסוכר בטיפות המכונות "טל דבש". טיפות אלו משמשות מקור מזון המושך נמלים.

גבנונית השיטים היא ציקָדה המקיימת יחסי גומלין מורכבים עם עץ השיטה. חזה הגבנונית מאופיין בבליטות הדומות לקוצי השיטה, המסוות אותה בין ענפי העץ. באמצעות חדק מציצה המוחדר לענפי העץ היא מוצצת את מוהל השיטה, המשמש לה מזון. טל הדבש שהיא מפרישה מושך את הנמלה האורגת, אשר מפרישה סביבה סיבי משי וכך מגִנה עליה. הגבנונית מטילה ביצים בתוך חריצים בקליפת ענפי השיטה.

עלי השיטה: מקור מזון לחרקים

מגוון גדול של חרקים חיים בין ענפי השיטה וניזונים מעליה. מקצתם מוסווים היטב, הודות לדמיונם הרב לעלים ולקוצים של השיטה ואפילו ללשלשת ציפורים.

עַשְׁקוֹץ השיטים הוא עש (פרפר לילה) שחי על השיטה וניזון מעליה. זחלי העשקוץ בונים מעין שריון העשוי גללים ומשי ונראה כקוץ, וכך מוסווים היטב. הזחלים נעים ממקום למקום על עץ השיטה כשהם בתוך השריון ולבסוף מתגלמים בתוכו. מחזור הרבייה של העשקוץ מותאם למחזור לבלוב השיטה.

גם העשחר הוא עש שניזון מעלי השיטה, וגם זחלי העשחר בונים לעצמם מסתור מגללים וממֶשי. כיצד מוסווה מסתור זחלי העשחר? הוא דומה להפליא ללשלשת ציפורים!

העלעלית המשוישת היא חרגול שגופו הירוק מרושת לבן. העלעלית ניזונה מעלי השיטה. הבליטות ברגליה דומות לעלעלי השיטה ותורמות להסוואתה. היא מחדירה את צינור ההטלה שלה לתוך העורק הראשי של העלה ומטילה בו את ביציה. זמן הרבייה של העלעלית מתוזמן כך שהחרגולים הקטנים מתפתחים כאשר השיטה בשיא העלווה.

על צבאים, ראמים ושיטים

השיטה מושכת מגוון פרסתנים הניזונים מעליה ומפירותיה ונהנים מצִלה בשעות היום החמות.

צבי המדבר קשור לעץ השיטה בקשר הדוק. בתקופת הקיץ אזורי השוטטות שלו חופפים את תפוצת השיטים בנגב. בשעות החמות הוא חוסה בצל השיטה. עלי השיטה ופירותיה הם עבורו מקור מזון ומים.

הראם הלבן נכחד מארצנו בתחילת המאה ה-20, ומאז שנות ה-80 הוא מוּשב לטבע בהדרגה. הראם ממלא תפקיד חשוב ביותר בהפצת זרעי השיטה. הוא ניזון מהתרמילים, והזרעים שבתוכם מעוכלים ומופרשים מגופו עם הגללים. נמצא שהזרעים המעוכלים נובטים ביתר קלות לעומת זרעים שלא עוכלו, ולכן החוקרים מקווים שהשבת הראמים לטבע תסייע לאושש את אוכלוסיית השיטים.

והשיטה עצמה?

יצורים רבים כל כך נהנים מקיומה של השיטה במדבר – ומה בנוגע לשיטה עצמה? האם גם היא יוצאת נשכרת ממארג הקשרים המתקיים סביבה? בהחלט כן! כחליל השיטה מאביק את פרחיה, ומגוון היונקים האוכלים את פרייה מפיצים את זרעיה.

לסיכום, עץ השיטה, הבולט והנפוץ ביותר בנגב, הוא נווה מדבר של ממש עבורנו ועבור מגוון היצורים החיים סביבו.