תפסיקו לטחון מים ותתחילו לטחון דוחן!

מהו דוחן ולמה הוא חשוב?

בעשרות השנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בקצב הגידול של אוכלוסיית העולם. מספר בני האדם ההולך וגדל מביא עימו אתגרים חקלאיים לא פשוטים, המצריכים פתרונות מזינים, זולים ועמידים. נשאלת השאלה, איך נדאג לביטחונם התזונתי של כל בני האדם? פה הדוחן נכנס לתמונה ונחלץ לעזרתנו.

דוחן הוא שם לקבוצה שכוללת כמה זני דגנים, ביניהם גם הטף שממנו מכינים את האינג'רה. מקור הדוחן במזרח אסיה. השרידים העתיקים ביותר של דוחן נמצאו בצפון סין, והם מתוארכים לתקופה הניאוליתית, לפני למעלה מ-8,000 שנים. האתר הארכיאולוגי שבו התגלו השרידים הקדומים הכיל כמות אדירה של 50 טון גרגירי דוחן! עובדה זו ממחישה שכבר בתקופות קדומות שימש הדוחן כרכיב מזון מרכזי במזרח אסיה.

יתרונות רבים לדוחן

לגידול דוחן יש כמה יתרונות תזונתיים וחקלאיים. מבחינה תזונתית, הערכים התזונתיים של הדוחן גבוהים יותר מאלה של דגנים מוכרים אחרים, כמו למשל החיטה, התירס והאורז. הוא מכיל יותר סיבים ומינרלים, ואין בו גלוטן. מבחינה חקלאית, הדוחן עמיד מאוד למצבי עקה שונים ומגוונים, כמו למשל מחלות צמחים נפוצות, מזיקים וקרקעות דלות בחומרי הזנה. בנוסף, בשל יכולתו לצמוח ולהניב גם בתנאים של טמפרטורות גבוהות ומיעוט משקעים, להבדיל מדגנים אחרים שמתקשים לשרוד בתנאים אלה, הוא מהווה גידול חקלאי משמעותי באזורים מדבריים יובשניים ויובשניים למחצה.

מסתבר שגם מבחינה סביבתית יש לדוחן יתרונות. הוא פולט הרבה פחות פחמן דו-חמצני בהשוואה לחיטה, תירס ואורז, שהם גידולי החקלאות הנפוצים ביותר בעולם כיום. פחמן דו-חמצני הוא גז חממה, ומעצם היותו כזה, פליטות ביתר של פחמן דו-חמצני מעצימות את אפקט החממה ומזרזות את קצב ההתחממות הגלובלית. גידול דוחן באופן נרחב יותר, על חשבון דגנים אחרים, צפוי להקטין את טביעת הרגל הפחמנית שמקורה בגידולי חקלאות.

חשוב לציין, שלא רק טביעת הרגל הפחמנית של ענף החקלאות מהווה בעיה. בעיה אקולוגית נוספת היא הירידה במגוון הביולוגי, שמושפעת באופן ישיר מהרחבת שטחי חקלאות על חשבון שטחים פתוחים וטבעיים. מגוון ביולוגי אינו סתם צמד מילים שביולוגים נהנים לנופף בו. יש לו חשיבות רבה בעיצוב המערכת האקולוגית והשירותים שהיא מספקת: מים מסוננים ונקיים, חמצן, האבקה ועוד. כדי לצמצמם את הפגיעה במגוון הביולוגי, נעשים ניסיונות שימור רבים, חלקם כוללים עידוד של החקלאים והצרכנים להגדיל את מגוון גידולי החקלאות שלנו ומספר מיני הצמחים שאנחנו אוכלים. על פי ד"ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא, "כ-50% מסך הקלוריות שלנו מקורן בשלושה מיני צמחים בלבד (חיטה, תירס ואורז), בעוד שידועים כ-30,000 מיני צמחים אכילים! את רוב המינים הללו אנחנו כלל לא מנצלים, וכאן שוב באה לידי ביטוי הירידה המסוכנת במגוון הביולוגי, שהיא לא רק בטבע אלא גם בצלחת שלנו, ולכן מהווה סכנה גדולה לביטחון התזונתי העולמי".

שנת הדוחן

אם נחזור רגע למאורע שלשמו התכנסנו, שנת הדוחן, המשמעות על הכרזת שנה מיוחדת לדוחן היא הקדשת מאמצים רבים לטובת קידום הטיפוח והגידול של הדוחן ברחבי העולם כדגן מאכל שכיח נוסף, שיתרום להגדלת הקיימות והמגוון הביולוגי, גם בשדות שלנו וגם בצלחת שלנו. סביר להניח שבעקבות הצעדים הללו יהפוך הדוחן עם הזמן למצרך מוכר ויומיומי, שאפשר יהיה למצוא בכל סופר, מסעדה ומן הסתם גם במטבח הביתי שלנו. אז אולי כדאי כבר עכשיו ליצור סליק עם מתכוני דוחן לכשתגיע שעת הדוחן, ולא רק שנת הדוחן.