הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
האפונה שתציל את העולם
לדברי המדענים, "כיום, וככל הנראה גם בעתיד, שינוי תזונתי יכול להביא תועלות סביבתיות בסדר גודל שאינו ניתן להשגה על ידי יצרנים".
משק החי מייצר כמות גדולה של גזי חממה
כמות גזי החממה הנפלטת ממשק החי העולמי גבוהה יותר מאשר כל הפליטות ממגזר התחבורה – מכוניות, אוניות ומטוסים גם יחד. זו הייתה אחת המסקנות של הדו"ח "צלו הארוך של משק החי", שפרסם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) בשנת 2006. לפי התחשיב שהוצג בדו"ח, משק החי העולמי אחראי לכ-18% מהפליטות של גזי חממה ממקור אנושי. לכן, לא מפתיע ששינוי דפוסי התזונה הוא אחד האמצעים למיתון משבר האקלים שהפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) מציג כבעל סיכויי הצלחה גבוהים יחסית והשפעה גדולה יחסית. לפי הדו"חות של הפאנל, מעבר לדפוסי תזונה עשירים יותר בחלבון מהצומח, לצד צריכה מתונה של מזונות מהחי והפחתה בצריכת שומנים רוויים, יכול להביא להפחתה משמעותית בפליטות גזי חממה. למהלך כזה תהיינה גם תועלות נוספות: תפיסה של פחות קרקעות; זליגה של פחות דשנים לסביבה; והגברת בטחון המזון ותועלות בריאותיות, ביניהן הפחתה של תמותה ממחלות לא מדבקות הקשורות בתזונה.
אפונה
אך מדוע להמרת מזונות מהחי במזונות מהצומח יש השפעה גדולה כל כך?
המדענים יוזף פור ותומאס נמצ'ק מספקים תשובה לכך במחקר שפרסמו בכתב העת Science (Poore & Nemecek, 2018). פור ונמצ'ק בחנו, בין היתר, את טביעת הרגל הפחמנית של סוגי מזון שונים, וגילו, שבאופן עקבי, טביעת הרגל של מזונות מהצומח נמוכה במידה משמעותית מזו של מזונות מהחי. קחו, למשל, את בשר העוף, הבשר הנצרך ביותר בישראל. הייצור של בשר עוף בכמות שמספקת לנו 100 גרם חלבון כרוך בפליטת גזי חממה בכמות השקולה ל-5.7 ק"ג פחמן דו-חמצני. אם במקום העוף נצרוך אפונה בכמות שתספק לנו את אותם 100 גרם חלבון, פליטת גזי החממה תצנח לכמות השקולה ל-0.4 ק"ג פחמן דו-חמצני. טביעת הרגל של אפונה היא נמוכה במיוחד. בקטניות אחרות, טביעת הרגל הפחמנית של 100 גרם חלבון שקולה ל-0.8 ק"ג פחמן דו-חמצני. ובמילים אחרות: טביעת הרגל הפחמנית של חלבון מבשר עוף גדולה פי 14 מטביעת הרגל הפחמנית של אפונה, ופי 7 מטביעת הרגל הפחמנית של קטניות אחרות. התמונה דומה, ואף קיצונית יותר, ביחס לדגים, לבשר חזיר ולגבינות. וכשאנו מגיעים לבשר צאן ובקר הפערים מזנקים עוד.
פרות ברפת, Beyond My Ken, CC BY-SA 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0>, via Wikimedia Commons
האם במקום לשנות את דפוסי התזונה אפשר לשנות את האופן שבו אנו מייצרים מזון מהחי, או להחליף את המקורות שמהם אנו רוכשים אותו?
הנתונים בפסקה הקודמת הם נתונים ממוצעים. אותו מוצר יכול להיות בעל טביעת רגל פחמנית שונה מאוד אם נייצר אותו במקום אחר או בדרכים אחרות. כך, למשל, אם נגביר את יעילות הייצור נוכל להפיק יותר מזון על בסיס אותם משאבים. במקרה כזה, טביעת הרגל הפחמנית לכל 100 גרם חלבון תהיה קטנה יותר. טביעת הרגל הפחמנית תשתנה גם לפי סוג המשאבים שהשקענו בייצור. אם אנו כורתים יער גשם לטובת מרעה של בעלי חיים או כדי לגדל סויה להאבסת בעלי חיים, טביעת הרגל של הבשר שנפיק תהיה גדולה יותר מאשר זו של בשר בעלי חיים שרעו בערבה. אולם כמה פוטנציאל להפחתת הפליטות קיים בצד הייצור? לצורך זה בדקו פור ונמצ'ק ביחס לכל סוג מזון את טביעת הרגל הפחמנית של העשירון ה"ירוק" ביותר מכלל הייצור העולמי של אותו מזון. הם בדקו, למשל, את טביעת הרגל הפחמנית של שורה ארוכה של תהליכי ייצור, משקי גידול ומפעלי עיבוד ואריזה, שמשמשים בשרשראות הייצור של בשר עוף. על בסיס זה הם יכלו לזהות, מתוך כלל תוצרת העוף העולמית, את אותם 10% מהתוצרת שהם ה"ירוקים" ביותר, כלומר שבתהליך הייצור שלהם נפלטים הכי מעט גזי חממה. הם מצאו שפליטת גזי החממה של אותם עשרת האחוזים שקולה ל-2.4 ק"ג פחמן דו-חמצני לכל 100 גרם חלבון – עדיין פי שלושה עד פי שישה מהפליטה הממוצעת של ייצור אפונה וקטניות אחרות, בהתאמה. כלומר, גם בתהליכי הייצור האופטימליים ביותר מבחינה סביבתית עדיין קיים פער עצום בין טביעת הרגל הפחמנית של מוצרים מהחי ומהצומח. והשורה התחתונה, בלשונם של החוקרים: "כיום, וככל הנראה גם בעתיד, שינוי תזונתי יכול להביא תועלות סביבתיות בסדר גודל שאינו ניתן להשגה על ידי יצרנים".
פרות באחו
FAO (2006). Livestock Long Shadow – Environmental Issues and Options.
IPCC (2022). Climate Change 2022 – Mitigation of Climate Change (WGIII contribution to 6AR).
Poore, J. and Nemecek, T. (2018). Reducing food’s environmental impacts through producers and Consumers. Science, 360, 987–992.
