לנמלה יש כנפיים!

רבייה היא אחד התהליכים החשובים ביותר בעולם החי. אולי תופתעו, אבל נמלי קציר (Messor) לא יוצאות לדייטים. במקום זה, כשהעת מגיעה (תכף נדבר על זה), מושבות של נמלי קציר משחררות מקיניהן בקרקע רבבות של מלכות וזכרים מכונפים אל השמיים, במה שמכונה 'מחול / מעוף כלולות'.

 

אז מה בדיוק קורה? במעוף הכלולות, כמו בליל הכלולות (ומכאן שמו), מזדווגים הזכרים עם המלכות, לעיתים תוך כדי תעופה באוויר ולעיתים על הקרקע. לאחר מכן הזכרים מסיימים את תפקידם ומתים תוך זמן קצר, ואילו המלכות משילות את כנפיהן ומתרוצצות על הקרקע לחפש מקום קינון מתאים. כשמלכה מוצאת מקום קינון, היא חופרת מחילה בקרקע ואוטמת עצמה בתא קטן ומוגן. היא מאכילה את צאצאיה הראשונים, הפועלות, ברוק מזין שנוצר מספיגה של רקמת שרירי התעופה בחזה שלה, שכבר אינם נחוצים לה. כאשר הפועלות הראשונות הופכות עצמאיות, הן לוקחות על עצמן את הטיפול בצאצאים הבאים וכן את תחזוקת המושבה, ואילו המלכה מאותו הרגע מתנהגת בדיוק כמו מלכה. יושבת בתא המלכותי ולא עושה דבר מלבד לספק צאצאים להמשך השושלת. לאחר מספר שנים, כשהמושבה כבר מבוססת והעונה מתאימה, המלכה מואילה בטובה לעשות משהו יוצא דופן; היא מתחילה לייצר זכרים. למלכה מנגנון פיזיולוגי לשליטה על הפריית הביצים בגופה, וכאשר היא מטילה ביצים לא מופרות  – הן מתפתחות לזכרים. באותו הזמן, הביצים המופרות מקבלות טיפול מיוחד מאחיותיהן הפועלות, וכך במקום שיתפתחו לפועלות נוספות, הן מתפתחות למלכות מכונפות חדשות. והנה מתחיל מעוף כלולות חדש.

איך מעוף הכלולות הזה קורה? מושבות מאותו מין ביולוגי של נמלי הקציר (בישראל למשל יש כ-25 מינים שונים), יודעות לסנכרן את שחרור הזכרים והמלכות שלהן לאותה תקופה, וכך הרבייה מתרחשת רק בתוך המין ולא בין מינים שונים. ליתר בטחון, ידוע שלחלק ממיני נמלי הקציר איברי מין בצורות שונות, מה שמונע פיזית הזדווגות בין מינים שונים; דמיינו שלכל זוג של מלכה וזכר יש איברי מין מותאמים, כמו מנעול ומפתח, כאשר לכל מין מנעול ומפתח ספציפיים לו. מעוף הכלולות מתרחש במשך מספר ימים (ממוצע של 3.9 ימים במין דומה), וכן על פני שטח נרחב; בספרד למשל, המרחק שנמדד בין מושבות מאותו המין שביצעו מעוף כלולות היה 637 ק"מ בממוצע (והמקסימום היה 1075 ק"מ! ).

מתי זה קורה? מעוף כלולות של נמלי קציר מתרחש בישראל בעיקר בסתיו / חורף. המעוף של נמלת הקציר השחורה (Messor ebeninus), למשל, מתרחש בבוקר שמשי מיד לאחר היורה. ההשערה היא שהיורה מרכך את הקרקע, ולכן אחרי שהוא נופל יותר קל למלכות המזווגות לחפור את הקן הראשוני שלהן, בעיקר באזורים יבשים, כמו במרבית משטח ישראל. יתכן והיורה גם כן משמש כסימן לשחרור מסונכרן של הזכרים והמלכות מכל המושבות באזור.

חשוב לציין שפעמים רבות לאחר היורה, קבוצה נוספת של חרקים (שונה בתכלית) מבצעת מעוף כלולות גם היא: הטרמיטים. אז… בימים אלה, כדאי להסתובב בחוץ בפה סגור!

ייעוץ מדעי: ד"ר ארמין יונסקו-הירש, מנהל אוסף הנמלים
פורסם לראשונה בעמותת 'מדע גדול, בקטנה', 28.10.2019.