הקרקע, כבסיס לכל מערכת אקולוגית יבשתית, נמצאת תחת איומים גוברים בשל פעילות אנושית. יום העיון יעסוק באקולוגיה של הקרקע, בזיהום הקרקע ובמניעתו, בשיטות חדשניות בשיקום קרקעות פגועות ובמדיניות ותכנון לשמירה על בריאות הקרקע גם בשטחים טבעיים. יום העיון מיועד לחוקרים, אנשי מקצוע, מתכנני נוף, סטודנטים ונציגי רשויות וארגונים ממשלתיים. לפרטים נוספים…
יום עיון מקוון בנושא חישה מרחוק ככלי לניהול ולניטור של מערכות אקולוגיות בישראל
יום עיון זה נועד לגשר על פערי הידע בין העוסקים בתחום החישה מרחוק לעוסקים בתחום שמירת הטבע וניטור המערכות האקולוגיות בישראל. המפגש נועד לאפשר לעוסקים בשמירת טבע להבין טוב יותר את מגוון היכולות, כמו גם את המגבלות, של חישה מרחוק ככלי ניטור, ומצד שני לאפשר לאנשי החישה מרחוק להבין את הצרכים והאתגרים שמגיעים מהשטח. לפרטים נוספים…
מפגש מקוון (וובינר) בנושא התפשטות שפעת העופות והשפעותיה על הסביבה ועל בריאות הציבור.
שפעת העופות מתפרצת במדינות נוספות ולאחרונה גם ברפתות ובאוכלוסיות של יונקי בר בעולם. מקרי הדבקה אחדים אף דווחו בבני אדם. מה ההשפעות שלה ומה הצעדים שיש לנקוט על מנת לעצור ההתפשטות? לפרטים נוספים…
דו”ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי מבוסס ברובו על סיכום עשר שנות תוכנית הניטור היבשתית הלאומית. במסגרת התוכנית נפרס מערך ניטור של כ-900 חלקות דגימה בתשע יחידות ניטור המייצגות בתי גידול שונים בישראל. ביחידות הניטור השונות נדגמו צמחים, פרוקי רגליים, זוחלים, עופות ויונקים בקרבה ליישובים או לשטחים חקלאיים והרחק מהם (ביחידות השונות נדגמו קבוצות שונות). שאלות הניטור המרכזיות מתייחסות לשינויים עיתיים במגוון הביולוגי בתקופת הניטור ולהשפעות יישובים וחקלאות על המערכות האקולוגיות. ניתוח הנתונים התמקד בעיקר במדדי מגוון שונים ובהרכב המינים. כמו כן, הדו”ח מרכז ממצאים ממקורות נוספים: ספירות חיות בר של רשות הטבע והגנים, ניטורים לאומיים בנחלים, בכינרת, בים התיכון ובים סוף, ותוכנית ניטור הפרפרים הלאומית המבוססת על מדע אזרחי. ריכוז הנתונים ועיבודם, הצגת תוצאות הניתוחים וכן הדיונים בממצאים בדו”ח זה מעניקים מבט מקיף על מצב הטבע בישראל. לפרטים נוספים…
כ- 85% מהשטחים הפתוחים בישראל נמצאים בשטחי המועצות האזוריות. שטחים אלו כוללים שמורות טבע, יערות, שטחים חקלאי ים, שטחי אש ועוד. השטחים הפתוחים משמשים כאתרי הפנאי והנופש של מדינת ישראל והם מספקים את הקרקע ליצירת מזון טרי לתושבי מדינת ישראל. לצד זאת השטחים הפתוחים הולכים ומצטמצמים לטובת בינוי מגורים ותשתיות וכן רבים מהם סובלים ממפגעים סביבתיים הכוללים השלכת פסולת ושריפתה, קיטוע ופגיעה בערכי הטבע ועוד. מטרת הפורום לקיים למידת עמיתים בנושא ניהול ושימור השטחים הפתוחים וכן ללמוד כלים חדשים וחדשניים לניהול השטחים הפתוחים. הפורום יופעל בשיתוף עם מכון דש"א במוזיאון הטבע באוניברסיטת תל אביב.
תוכנית ניטור רב-תחומית בהובלת המארג, בניהול רשות הטבע והגנים ובביצוע של 15 קבוצות מחקר ממוסדות מחקר שונים, בחנה במשך חמש שנים את השפעות אירוע הזיהום על המערכת האקולוגית בנחל ובסביבתו. ביום העיון נסכם חמש שנות ניטור עם החוקרים המנטרים.
דוח"ות מצב הטבע של המארג, התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, מהווים בסיס ידע מדעי לקבלת החלטות לניהול השטחים הפתוחים והמערכות האקולוגיות בישראל. דו"ח מצב הטבע 2022 – כרך מגמות ואיומים – מציג תמונת מצב מתעדכנת של שינויים בשימושי הקרקע, כולל מצב הצומח ומיפוי תצורות הצומח, מיפוי ופילוח של שרפות ותדירותן, שינויים במדדי רציפות וקיטוע של שטחים פתוחים, מיפוי וניתוח של ניהול השטחים הטבעיים והמיוערים וההגנה עליהם, מיפוי, ניתוח וסיפורי מקרה של זיהום אור בישראל וסקירה מקיפה של השפעת שינוי האקלים על המגוון הביולוגי. לפרטים נוספים…
בטחון תזונתי לאומי לישראל בעת חירום כפולה:
היבטי חקלאות, בטחון חברתי, קיימות ובריאות הציבור
ישראל, כמו שאר מדינות העולם, מתמודדת כיום עם משברים הקשורים למערכות מזון, למלחמה באוקראינה, לעליות המחירים העולמיות, להשפעות הכלכליות-חברתיות של מגפת הקורונה וכמובן למשבר האקלים. כל אלה מערערים את הביטחון התזונתי וחושפים את שבריריותן של מערכות המזון. לפרטים נוספים…
יום עיון לסיכום ארבע שנות ניטור בנחל אשלים בעקבות אירוע הזיהום ב-2017
נחל אשלים הוא מהגדולים והיפים בנחלי המדבר. הוא מצוי בתחומי שמורת טבע מדבר יהודה, מאופיין במגוון גבוה של מיני חי וצומח, ונחשב לאתר טיולים פופולרי. המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל, מרכז את תוכנית הניטור שהחלה בעקבות הזיהום של נחל אשלים ביוני 2017. ביום העיון יוצגו ממצאים מארבע שנות הניטור עד כה. לפרטים נוספים…
בימים אלו מתמודדת ישראל עם התפרצות חמורה של שפעת העופות. המחלה פוגעת בעופות בר ובעופות משק, וקיים חשש כבד מפוטנציאל המעבר לבעלי חיים נוספים ואף לאדם. נדרש ידע מדעי נרחב על מנת להתמודד עם איומי המחלה, לסייע למערכת האקולוגית להשתקם, ולצמצם את ההיתכנות להתפרצות נוספת. בסימפוזיון המקוון, מדענים בינלאומיים יחלקו את הידע שלהם, מומחים ישראלים יציגו את המצב בארץ ויתקיים דיון על האתגרים העומדים בפנינו בתחום זה. לפרטים נוספים…
בספטמבר האחרון התפרסמה סדרת מאמרים מרשימה בהיקפה בנושא "מזונות אקוואטים" שעסקו בתפקידם החיוני של המזונות הכחולים והמים שבהם הם גדלים במעבר למערכות מזון בריאות ומקיימות.
*מזונות כחולים הם מזונות שמקורם בבעלי חיים, צמחים ואצות החיים בסביבות מימיות (ימים, נהרות, אגמים, חקלאות מים לסוגיה). לפרטים נוספים…
יום עיון של המארג והמשרד להגנת הסביבה להשקת פרויקט ההערכה הלאומית למערכות אקולוגיות ורווחת האדם
לכבוד מפגש הצדדים של אמנת המגוון הביולוגי – קונמינג, סין
שירותי מערכת אקולוגית הם התהליכים והרכיבים במערכות האקולוגיות המשפיעים באופן ישיר או עקיף על רווחת האדם, ושמופקות מהם תועלות חיוניות לקיום האדם.
פרויקט "מערכות אקולוגיות ורווחת האדם – הערכה לאומית" הוא הפרויקט הראשון בארץ המציג בקנה מידה לאומי את תמונת המצב ואת מגמות אספקת שירותי המערכת האקולוגית בישראל, וכן מעריך ומנתח את התועלות שהמערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בהן מספקים לתושבי ישראל. לפרטים נוספים…
יום עיון לסיכום חמש שנים לתכנית ניטור המערכת האקולוגית בשמורת עברונה בעקבות אירוע הזיהום של 2014
אירוע הזיהום בשמורת עברונה הינו ייחודי מסוגו בעולם, שכן מדובר בזיהום מערכת אקולוגית מדברית בנפט גולמי. כמו-כן, במסגרת הניטור נבחנו חלקות שהזדהמו בנפט בשנת 1975 באירוע דומה בחלקה הדרומי של השמורה, ובכך ניתן להעריך השפעות ארוכות טווח של זיהום לפני 46 שנים. ביום העיון יוצגו ממצאים ראשוניים מחמש שנות הניטור והמחקר עד כה. לפרטים נוספים…
איך לשמר את המגוון הביולוגי לנוכח האתגרים הניצבים בפנינו?
השנים הקרובות יציבו אתגרים גדולים בפני יכולתנו לשמר את המגוון הביולוגי של ישראל. בתוך 20 שנה צפויה אוכלוסיית ישראל להכפיל את עצמה, מה שיעצים את גורמי הפגיעה במגוון הביולוגי: הלחץ על השטחים הפתוחים, בעלי חיים וצמחים, שינויי האקלים, פלישות ביולוגיות, זיהומים למיניהם ועוד.
לקשר בין אנשי מעש, מדיניות ומחקר יש חשיבות גדולה בפיתוח ידע וכלים לשימור המגוון הביולוגי. הוובינר יעסוק באתגרי המגוון הביולוגי ב-2021 ובהיבטים המדעיים של הנדרש להתמודדות עמם בעתיד. לפרטים נוספים…