16:30
הדפסהשיתוף

היעד: אפס רעב וביטחון תזונתי לכולם

על פי הגדרת האו"ם, ביטחון תזונתי מתקיים כאשר "לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, שעונה על הצרכים התזונתיים, התרבותיים והאישיים הדרושים להם לקיום חיים פעילים ובריאים".

אופיר רוקח | פורסם ב-07 מאי 2023

מגפה מסתורית

בתחילת המאה ה-20 פקדה את תושבי דרום ארצות הברית מגפה משונה. תחילה הופיעו אצל החולים נגעים אדומים על העור, ולאחר מכן חולשה, בעיות שינה, תחושת בלבול ושלשולים. היו אף מקרים שהסתיימו במוות. הרופאים אבחנו שהחולים סובלים מפלגרה, מחלה שתוארה לראשונה על ידי רופא בספרד בשנת 1735. הבעיה הייתה שהגורם למחלה לא היה ידוע, ולכן אי אפשר היה לתת לחולים טיפול מתאים ולעצור את המגפה. בשנת 1914 מונה הרופא ג'וזף גולדברגר, שעבד בשירות הבריאות הציבורי, לחקור את התעלומה ולגלות את הגורם לפלגרה. גולדברגר הטיל ספק בהנחה שהמחלה מועברת על ידי וירוס או חיידק, שכן אנשי הצוות הרפואי לא נדבקו מהחולים והמחלה לא התפשטה לאזורים נוספים בארצות הברית, וגם הצליח להוכיח זאת למתנגדיו. יחד עם אשתו וכמה חברים הוא ערך "מסיבות זוהמה", שבהן שתו החוגגים שמפניה והזריקו לעצמם דם של חולי פלגרה. בבוקר המחרת התעוררו חלק מהאורחים עם חמרמורת קשה, אבל, לתדהמתם, אף אחד מהם  לא פיתח פלגרה.

גולדברגר שם לב שהמחלה נפוצה בעיקר בקרב עניים ואיכרים שתזונתם לקויה, והסיק שהגורם למחלה הוא חסך תזונתי. את השנים הבאות הוא הקדיש לחקר הפלגרה, אך נפטר לפני שהצליח למצוא את הגורם למחלה. במחקרים שנערכו לאחר מותו נמצא שאכן הבעיה נעוצה בחסך תזונתי. הסתבר שהחולים לקו בפלגרה משום שתזונתם הייתה מבוססת על קמח תירס, והיו חסרים בה החומצה האמינית טריפטופן והוויטמין ניאצין, שחיוניים לייצור חלבונים, הורמונים ומוליכים עצביים. לאורך ההיסטוריה נהגו הילידים באמריקה, שתזונתם התבססה על תירס, לבשל את התירס או להשרותו בתהליך מיוחד, כדי שבשלב עיכול המזון לא יחסרו להם חומרי ההזנה החיוניים לגוף. לאחר גילוי אמריקה ויבוא התירס למערב לא הייתה מודעות לחיוניותו של שלב זה בעיבוד התירס. כתוצאה מכך, תושבים עניים שהיו תלויים בתירס ובמוצריו בספרד, באיטליה ולאחר מכן בארצות הברית, לקו בפלגרה.

שדה תירס

שדה תירס

ביטחון תזונתי – קווים לדמותו

הסיפור על מחלת הפלגרה הוא סיפור אחד מיני רבים המעיד על חשיבותה של תזונה מאוזנת ושלמה. כ-10% מאוכלוסיית העולם חיה כיום בתנאי עוני קיצוני, בלי גישה למזון זמין, למי שתייה נקיים ולאנרגיה. המצב בישראל טוב בהשוואה למדינות לא מפותחות, אבל חשבו כמה פעמים הלכתם לקניות בתקופת החגים ונוכחתם שקיים מחסור במוצרים חיוניים כמו ביצים, מוצרי חלב או ירקות. על פי הגדרת האו"ם, ביטחון תזונתי מתקיים כאשר "לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, שעונה על הצרכים התזונתיים, התרבותיים והאישיים הדרושים להם לקיום חיים פעילים ובריאים". חשוב להבין שדי בחסר באחד הוויטמינים או המינרלים החיוניים לגוף, ויטמין B12 למשל, כדי לגרום לנזק בלתי הפיך ואף למוות. למצב זה קוראים "רעב שקט" או "רעב סמוי", והוא יכול לפגוע בכל מי שלא מקפיד על תזונה מאוזנת. מחלות נוספות שנפוצות בכל שכבות החברה וקשורות בביטחון תזונתי הן מחלות הנגרמות עקב השמנה. בעבר הייתה ההשמנה מזוהה עם אנשים עשירים. כיום, יותר ויותר בני אדם בוחרים במזון מהיר, זול וזמין, עולים במשקל ומפתחים בעיות בריאות.

מגוון סוגי מזון צמחי

מגוון סוגי מזון צמחי

הדרך לביטחון תזונתי

בישראל ובמדינות נוספות בעולם מוקצים מענקי מזון ממשלתיים למי שידם אינה משגת וכן פועלות עמותות פרטיות שמספקות סיוע חירום במזון. עם זאת, על מאמצי המדיניות בתחום הביטחון התזונתי להתמקד בפתרונות בני-קיימא, כלומר פתרונות לבניית חוסן ארוך טווח עבור אנשים הסובלים מרעב כרוני ומחוסר ביטחון תזונתי. כדי להתגבר על האתגרים הקשורים לבטחון מזון הוקם באוניברסיטת תל אביב מרכז מן לאבטחת מזון, המעניק מלגות לחוקרים בחזית הידע והטכנולוגיה, ומזמין סטודנטים מכל רחבי תבל לרכוש כלים כדי להפוך לשגרירים של רצון טוב במדינותיהם. "כמובילים בתחום הביטחון התזונתי", אומר פרופ' אוהד, ראש המרכז,  "אנו מאמינים בגישה בין-תחומית, שבה גנטיקאים ומהנדסים מקיימים אינטראקציה עם מומחים מתחום המשפט ומדעי המדינה, ותזונאים משתפים פעולה עם כלכלנים".

דוגמה למחקר כזה, שבוצע באוניברסיטת תל אביב*, הוא מחקרו של פרופ' אסף דיסטלפלד, שבו פוענח גנום חיטת הבר, המוכרת יותר בשם "אם החיטה". הממצאים הארכיאולוגיים מצביעים על כך שבישראל התרחש המפגש הראשון של בני האדם (הומו סאפיינס) עם צמח החיטה. מי שזיהה את חיטת הבר, שממנה בויתו ככל הנראה זני החיטה התרבותית, הוא הבוטנאי המוכשר ואיש מחתרת ניל"י, אהרון אהרונסון. בשנת 1906, בעת שסייר אהרונסון עם חבר סמוך לראש פינה, הוא גילה, לגמרי במקרה, את חיטת אמר (Emmer), היא "אם החיטה". הגילוי עורר הדים בקרב הקהילה המדעית ומשך עניין רב ומשקיעים מחו"ל, שתרמו להקמת תחנת מחקר חקלאית עברית ראשונה בעתלית. ב-2015 התגלתה חיטת אמר "מחדש", כאשר חשפו במעבדתו של אסף דיסטלפלד את הגנום המלא של הצמח. אולם כיצד עוזרת לנו ידיעת הרצף הגנטי? מסתבר שגנים מסוימים של חיטת אמר עמידים בפני שינויי אקלים או מזיקים שפוגעים בזני החיטה התרבותית, ולכן חיטת הבר היא מקור טוב להשבחת זנים אלה. לעמידות של צמח החיטה יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת על התזונה האנושית. החיטה מספקת כחמישית מהקלוריות ומהחלבון לאוכלוסיית העולם, והיא הגידול החקלאי הנרחב ביותר בעולם: כ-217 מיליון דונם שדות חיטה מעובדים מדי שנה. ישראל, אגב, תלויה ביבוא חיטה ממדינות זרות ואינה מייצרת בכוחות עצמה את כמות החיטה הדרושה לה. אבל השבחת זני חיטה אינה מספקת פתרון מלא. על מנת להשיג ביטחון תזונתי עלינו להרחיב את התזונה שלנו, לייצר ולצרוך מגוון רחב של דגנים, קטניות, פירות וירקות. כך ננתק את התלות שלנו  בחיטה ובספקיה.

* המחקר בוצע בשיתוף מכון הדגנים באוניברסיטת תל אביב ובסיוע פרופ' עמיר שרון.
לקריאת המחקר ב-Science.

שדה חיטה רחב ידיים. דוגמה שכיחה למונוקולטורה

שדה חיטה רחב ידיים. דוגמה שכיחה למונוקולטורה. Dreamy Pixel, CC BY 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by/4.0>, via Wikimedia Commons

חוסן חברתי

הפן המדעי והטכנולוגי הוא רק פן אחד בדרך להשגת ביטחון תזונתי. מודעות לנושא, מדיניות ציבורית ושיתופי פעולה בין-לאומיים חשובים לא פחות. לאור שינוי האקלים והמצב הפוליטי במדינות רבות קיים סיכון שהביטחון התזונתי העולמי לא רק שלא ישתפר, אלא אף ייפגע. מדינת ישראל היא מדינה מפותחת מאוד, אבל גם לה יש לאן לשאוף. כשני מיליון מתושבי המדינה נמצאים מתחת לקו העוני, מתוכם 854 אלף ילדים ו-212 אלף קשישים. דוגמה לפתרון בר-קיימא לבעיית הביטחון התזונתי היא תרומת עודפי מזון שנזרקים לפח, ויש בארץ עמותות מזון שמשתמשות בפתרון זה. בישראל, בשנת 2021 נזרקו לאשפה כשלושה מיליון טונות מזון. אובדן המזון תרם ל-6% מפליטות גזי החממה של ישראל, והעלות הכלכלית של נזקי הזיהום הסביבתי והטיפול בפסולת הייתה כ-3.4 מיליארד ש"ח. לפי הנתונים שנאספו בארגון לקט ישראל, שליש מהמזון שנזרק הוא בר הצלה. מדיניות לאומית למניעת בזבוז מזון תוכל לשפר את הביטחון התזונתי של לפחות חלק מהילדים ומהקשישים שנמצאים מתחת לקו העוני, ותהיה גם פתרון סביבתי לזיהום הנגרם מזריקת מזון. אבל מעבר לשינוי מדיניות, שינויים בהרגלי הקניות האישיים שלנו יכולים לצמצם אף הם את בזבוז המזון. בשנת 2015 הציב האו"ם יעד: מיגור העוני והרעב עד שנת 2030. האם עד אז באמת לא יהיו עניים בעולם? נראה שייקח למעלה מעשור עד שנגיע ליום המיוחל הזה. מצד שני, אפשר להסתכל על חצי עגלת הסופר המלאה, והיא שיש מה לעשות, הן  ברמת המדינה והן ברמה האישית. תצוגה שנפתחה בשנת 2023 בנושא תזונה בת-קיימא במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט מציעה לנו כלים פשוטים לשינוי הרגלי התזונה, כי השינוי מתחיל אצלנו.

אולי יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden