WhatsApp
באזורים ים-תיכוניים, שרפות מוכרות היטב למערכת האקולוגית, ובמהלך האבולוציה התפתחו אצל בעלי החיים והצמחים החיים באזורים אלה התאמות להתמודדות עם שרפות. אולם, בעשרות השנים האחרונות, עם העלייה בתדירות השרפות ובעוצמתן, הולכות השרפות ותופסות את מקומן בראש רשימת האיומים החמורים שמסכנים את הטבע. האם המערכת האקולוגית יכולה להתאושש ולהשתקם לאחר שרפה בעוצמה גבוהה?
על שאלה זו ואחרות מנסים לענות חוקרים מהמעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית, בשיתוף עם אגודת חובבי הפרפרים בישראל. פרפרים משמשים כסמנים ביולוגיים (ביו-אינדיקטורים) טובים ורגישים להערכת מצב המערכת האקולוגית ותגובתה להפרעות שונות, ויש הרבה מה ללמוד מהם, גם על השפעתן של שרפות.
סיבה לדאגה, אך גם למחקר
בישראל אין שרפות טבעיות. הגורמים לשרפה בארץ הם תמיד רשלנות אנושית או זדון. שינוי האקלים החמור באזורנו, המתבטא בעליית הטמפרטורות, בעלייה בתדירותם של גלי חום, תקופות יובש ובצורת ארוכות, ירידה בלחות ועוד, מעלה באופן משמעותי את הסיכון לשרפות הרסניות. מגמות שינוי האקלים החזויות לישראל צפויות להגדיל עוד יותר את תדירות השרפות ואת עוצמתן. עדות חמה לכך, תרתי משמע, היא השרפה הגדולה שפרצה באפריל האחרון (2025) בפארק קנדה וביער אשתאול שבאזור השפלה, לאחר חורף שחון במיוחד. האש, שהשתוללה ימים ארוכים, הותירה אחריה 20,000 דונמים שרופים של יערות נטועים של אורן ועצים אחרים, שטחי חורש ובתה טבעיים ושטחי חקלאות.
השרפה החמורה הזו מצטרפת לגל השרפות ששטף את הגולן, הגליל והנגב המערבי מאז השבעה באוקטובר 2023. רבות מהשרפות הללו היו גם הן רבות עוצמה ונרחבות בהיקפן, והן גרמו לנזק סביבתי ונופי רב ולפגיעה חמורה בכל רכיבי המערכת האקולוגית. הנזקים וההרס שנגרמו כתוצאה מהשרפות, ומהלחימה בכלל, העלו את הצורך הדחוף בהערכת מידת הפגיעה האקולוגית בטבע ובשטחים הפתוחים באזורים שנשרפו. כאן נכנסה לתמונה מאל"י- המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית, המבצעת מחקר ייחודי מסוגו בישראל.
