אקולוגיה יישומית בוועידה השנתית | 2024

בוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה שנערכה השנה השתתפו גם חוקרים שנמנים עם הצוות המדעי של המרכזים לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, תל אביב. החוקרים הציגו ממצאי סקרים אקולוגיים, ניטור ומחקר במערכות היבשתיות והאקווטיות של ישראל. הנתונים שנאספים מהווים בסיס מדעי ומקצועי, שמסייע לגיבוש מדיניות בנושא תכנון, שימור וניהול מקיים של השטחים הפתוחים והטבעיים, שהולכים ונעלמים מנופי ארצנו.

הוועידה השנתית למדע ולסביבה היא הכינוס המרכזי, המגוון והגדול ביותר בישראל בתחום המחקר הסביבתי ומהווה את גולת הכותרת של פעילות האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. לפניכם כמה מהנושאים שהוצגו בוועידה השנתית האחרונה (ספטמבר, 2024) מטעם מרכזי המוזיאון העוסקים באקולוגיה יישומית, פרי עבודתם השוטפת לאורך השנים האחרונות.

מיפוי תצורות צומח וניטור שינויים בצומח הטבעי בישראל מהחלל: מלווייניי ריגול בשנות ה-60 ועד ימינו עם מבט לעתיד | עידו ליבנה, אור קומאי, איתי רנן (המארג)

בעשרות השנים האחרונות, בעקבות שינויים כגון צמצום הרעייה, פעולות שמירת טבע והתבססות של מינים פולשים, הצומח הטבעי בישראל עבר תמורות משמעותיות. כדי לעקוב אחר השינויים שחלו בכיסוי הצומח הטבעי בישראל הניטור התבסס על צילומי לוויין מרובי ערוצים שזמינים באופן רציף החל מ- 1984. כמו כן, נבחן מצב הצומח באזור כפי שתועד בסוף שנות ה-60 על ידי לוויין ריגול אמריקאי, שנתוניו הפכו זמינים בשנים האחרונות.

עידו ליבנה, רכז חישה מרחוק של המארג (התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע), הציג בהרצאתו מגמות בכיסוי הצומח המעוצה בישראל על פני 38 שנות ניטור, מבט מהחלל על מצב הצומח לפני 65 שנה, תוצאות מיפוי תצורות צומח בישראל (בדגש על החרמון) ו"מבט אל העתיד". מפת תצורות הצומח מהווה קו בסיס לניטור ארוך טווח של שינויים לא רק בצפיפות הצומח אלא גם באופיו, כולל באזורים ייחודיים ופגיעים כמו הר החרמון. את מפות תצורות הצומח אפשר להצליב עם בסיסי מידע שונים, כגון מפת שרפות, מפת קישוריות, ניטור בעלי חיים ועוד, ועל כן היא משמשת כלי משמעותי בשמירת הטבע בישראל.

החוקרים זיהו תהליך מתמשך של הצטופפות הצומח, אשר שונה בעוצמתו בין יחידות הניטור השונות. בישראל, תהליך זה הוא חלק ממגמה עולמית של הורקה (Greening) של אזורים טבעיים, ויהיה מעניין להמשיך לעקוב כדי לגלות האם המגמה המקומית ממשיכה להיות דומה לזו העולמית.

• לתקציר המלא של ההרצאה בוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה, במושב: חידושים במערך הסקרים והניטור לניהול יערות ושטחים פתוחים ולמצגת מיפוי תצורות צומח וניטור שינויים בצומח הטבעי בישראל מהחלל (עידו ליבנה, המארג)
• לפרק צומח בתוך: דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי, המארג
• לכתבה חול הולך ונעלם במדור "חדש בסביבה" באתר המוזיאון

סקר אקוסטי לאיתור ערצב ים המלח | אביב צרפתי, אסף בן דוד, גלעד בן צבי, יעל מיארה (מאל"י); אלדד חזן, טניה בירד, עמוס סבח, עופר שטייניץ (רט"ג); איתי רנן (המארג)

ערצב ים המלח הוא חרק ממשפחת הערצביים, אנדמי לאזורים מלוחים בחוף המערבי של ים המלח. ערצב זה נחקר במהלך המאה ה-20, והפרט האחרון שלו נמצא בשנות ה-90. החוקרים העריכו שמין זה נדחק, ואולי אף נכחד, בעקבות התפשטות ערצב הגינה לאזור ים המלח. ערצב הגינה הוא הערצב השכיח בישראל, והוא דומה מורפולוגית לערצב ים המלח. עובדה זו, בצירוף הקושי לאתר את ערצב ים המלח בשיטות אחרות, הקשו על איסוף מידע אמין לגבי המצב האמיתי של אוכלוסייתו.

במחקר הנוכחי חיפשו החוקרים את "הערצב האבוד" באמצעים ביו-אקוסטיים, בהתבסס על מחקרי עבר, שמצאו שערצב ים המלח נבדל מערצב הגינה בשירתו. זהו ניסיון ראשון בישראל ליישם שיטות ביו-אקוסטיות בניטור חרקים, ומטרתו הייתה לנסות לאתר את ערצב ים המלח בעזרת מיקרופונים.

אסף בן דוד, דוקטורנט במוזיאון הטבע ומי שהוביל את הסקר, בשיתוף המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית (מאל"י), סיפר בהרצאתו על הניטור שנערך בקיץ 2021. במסגרת הניטור תועדה לראשונה שירה התואמת את שירת ערצב ים המלח המוכרת מהספרות, עדות ראשונה ומרגשת לנוכחות ערצב ים המלח מאז שנות ה-90. בן דוד השמיע בכנס את קולות שירתו הייחודית של ערצב ים המלח, לצד קולות של כמה מיני צרצרים.

בהמשך לגילוי זה, בקיץ 2022 בוצע סקר אקוסטי נרחב כדי להבין באילו בתי גידול חי הערצב, וכן נסקרו מיני חגבאים שנמצאים בסביבתו. ממצאי הסקר מלמדים, שירידת המפלס המהירה של ים המלח ושינויים דרמטיים שהתרחשו בבית הגידול בעשורים האחרונים, ולא בהכרח חדירת ערצב הגינה, הם שהביאו להיעלמות ערצב ים המלח מהאתרים שבהם נמצא בעבר ולהגירתו לאתרים חדשים. נכון להיום, עד הסקר שנערך ב-2023, נמצאו 17 מיקומים שבהם תועדה נוכחות של ערצב ים המלח, בחמישה אזורים שונים לכל אורך חופו המערבי של ים המלח: אתר הטבילה בירדן הדרומי, עינות צוקים, עינות קנה-סמר, עינות קדם ומלחת סדום.

• לתקציר המלא של ההרצאה ולמצגת ערצב ים המלח (אסף בן דוד) שהוצגה בוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה, במושב: מחקרי המגוון הביולוגי בישראל

חבל אשר בשש לפני המלחמה: סקר טבע, נוף ומורשת האדם בחבל אשר | נטע פרידמן, מימי רון, בר שמש, רעות לוריא, איתן רומם (מכון דש"א); עדי רחום (אוניברסיטת תל אביב); רונה וינטר-לבנה, עמית מנדלסון, אמיר פרלברג, אורי רמון (מכון דש"א)

סקר חבל אשר בוצע כהשלמת מידע לתוכנית-אב לשטחים פתוחים שהוכנה בגליל המערבי, במטרה לאפשר פיתוח אחראי, תוך פגיעה מינימלית בשטחים הטבעיים באזור שמיועד לפיתוח, לחקלאות ולבנייה בקנה מידה גדול. ממצאי הסקר מדגישים את חשיבות השטחים החקלאיים כחלק ממערך רצף השטחים הפתוחים והמסדרונות האקולוגיים במרחב. הסקר כולל תיעוד מפורט של ערכי הטבע, הנוף והמורשת העשירים והמגוונים של תאי השטח שבתחום החבל, ובכך מהווה בסיס נתונים נופי, זואולוגי, בוטני ואקולוגי רחב היקף.

ד"ר אמיר פרלברג, מנהל יחידת סקרי טבע ונוף במכון דש"א (דמותה של ארץ), הציג בהרצאתו את שיטת העבודה ואת הממצאים העיקריים, שכוללים, בין השאר, מספר רב של מיני צמחים ובעלי חיים בסיכון. לדבריו, שילוב המידע שנאסף אפשר ליצור מפת ערכיות לכל תאי השטח, שמשקפת את מדד הערכיות הכוללת (אקולוגית-מרחבית) בצורה פשוטה וברורה. מפה זו היא כלי משמעותי ביותר, שיכול לסייע למתכננים ולבעלי עניין שונים בהגדרת עדיפויות לשימור ולפיתוח בחבל אשר, מרחב בעל חשיבות מכרעת לשמירת הטבע בישראל.

הסקר מציג תמונה עדכנית של מצב השטח, "רגע" לפני תחילת המלחמה. סקר נוסף, למיפוי והערכה של נזקי המלחמה, יוכל לעשות שימוש במידע שנאסף, על מנת להעריך את היקף הנזקים, ולהכין תכניות שיקום.

• לתקציר המלא של ההרצאה בוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה, במושב: חידושים במערך הסקרים והניטור לניהול יערות ושטחים פתוחים ולמצגת חבל אשר בשש לפני המלחמה (נטע פרידמן, מכון דש"א)
• לעמוד הסקר: חבל אשר, באתר מכון דש"א

מוזמנים ללמוד עוד על הסקרים והמחקרים של המרכזים לאקולוגיה יישומית במוזיאון, ועל פעילותם: חדש בסביבה