מי מצייץ ליד הבית? | ספירת הציפורים 2026

יונה על אדן החלון, דרור בגינה או מיינה על העץ?
למדו לזהות ציפורים והצטרפו לספירת הציפורים הגדולה!
כל מה שצריך זה 10 דקות פנויות, חיבה לשותפינו המעופפים ומכשיר סלולרי. בואו להתחבר לטבע, להנות מרגע של שלווה ולתרום למחקר.

בתאריכים 31-15 בינואר 2026, תתקיים בפעם ה-21 ספירת הציפורים הגדולה של ישראל. מטרת הספירה היא לקבל תמונת מצב עדכנית על מינים שונים של ציפורי בר בערים ובאזורים מיושבים, לזהות שינויים בתפוצת המינים, לאסוף נתונים שיהוו בסיס מדעי למחקרים עתידיים בתחום ולקדם מיזמים המיטיבים עם הציפורים.

במסגרת המיזם מוזמן הציבור הרחב לתעד ולדווח על מיני ציפורים הנצפים בסביבת המגורים – מחוץ לבית או למשרד, ברחוב, בגינה, בכיכר או בפארק. הספירה מנוהלת על ידי המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף החברה להגנת הטבע והמרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר.

בספירת הציפורים בינואר 2025 התקבלו 1,400 דיווחים – עלייה של 11% לעומת 2024 – ובהם תועדו 51,863 ציפורים מ־144 מינים שונים! נרשמה התרחבות משמעותית בהשתתפות הגיאוגרפית, עם דיווחים מ־204 יישובים ברחבי הארץ, ובולט במיוחד הגידול במספר התצפיות מיישובי הדרום והצפון. בדומה לשנים קודמות, ניכרים גם הבדלים אזוריים: בדרום דרור הבית הוא המין השכיח ביותר, בעוד שבצפון אינו נמנה עם עשרת המינים המובילים.

חמשת המינים המדווחים ביותר נותרו דומים לשנים קודמות: עורב אפור, מיינה מצויה, יונת הבית, צוצלת ודררה, כולם מינים המסתגלים היטב לסביבת אדם. ניתוח רב־שנתי מצביע על עלייה בשכיחות המיינה והדררה לצד יציבות יחסית של העורב והיונה, וירידה בשכיחות דרור הבית והבולבול, מגמות המדגישות את חשיבות המשך הניטור לאורך זמן.

לימדו לזהות את הציפורים: דררה או תוכי נזירי? איור: נעה כ"ץ

תרצו להשתתף בספירת הציפורים? כל מה שצריך זה 10 דקות ומכשיר סלולרי:

1. לומדים לזהות את ציפורי העיר באמצעות חידונים, משחקים ואפליקציות >> כאן.
   תמצאו אלבום הציפורים הנפוצות בישראל; משחקים ומצגות; אפליקציית Merlin לזיהוי ציפורים לפי סימנים, לפי תמונה או לפי קול; מדריך לזיהוי ציפורים וחידונים. אפשר גם ללמוד לזהות ציפורים בעזרת האיורים של נעה כ"ץ.
2. מורידים את אפליקציית eBird, נרשמים ומתרגלים את אופן השימוש בה.
   סרטוני הדרכה וחומרים נוספים >> כאן.
3. מתמקמים במרחב – התצפית יכולה להיעשות בחצר הבית, בפארק העירוני ואפילו ברחוב. 
4. סופרים – במשך 10 דקות בנקודה אחת, בעדיפות לשעות הבוקר (10:00-7:00). יש לדווח ב-eBird על כל המינים שזוהו בראייה או בשמיעה ואת מספר הפרטים מכל מין.

אפשר גם להצטרף לדיוור של ספירת הציפורים ולהשאר מעודכנים – כאן.

ד״ר תומר גויטע, מנהל המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט:
 "ספירת הציפורים מזמינה את הציבור לעצור לרגע ולהביט סביבו בעיניים סקרניות. זו דרך פשוטה ונגישה להכיר את הציפורים שחיות לצידנו, לחדד יכולות זיהוי ותצפית, ולהפוך כל דיווח לתרומה משמעותית להבנת המתרחש בטבע העירוני. החיבור בין ידע, קהילה ואהבת הטבע הוא הלב של המיזם הזה".

לימדו לזהות את הציפורים: מיינה או שחרור? איור: נעה כ"ץ

ד״ר נירית לביא אלון, רכזת מדע אזרחי בחברה להגנת הטבע ומנהלת רשת המיזמים במרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט:
 ״הנתונים שנאספים לאורך השנים מאפשרים לנו לזהות תהליכים עמוקים באוכלוסיות הציפורים ביישובים – התחזקות של מינים פולשים לצד שינוי במעמדם של מינים מקומיים. זהו כוחו של ניטור מתמשך, הנשען על השתתפות הציבור. מעבר לערך המדעי, הספירה מציעה חוויה מרעננת של יציאה החוצה, תשומת לב לסביבה הקרובה וחיבור מחודש לטבע״.

שלומית ליפשיץ, מייסדת ספירת הציפורים ומובילת יוזמת טיפוח ציפורי הבר בחצר:
 ״כמה דקות של התבוננות ליד הבית מספיקות כדי לגלות עד כמה הטבע עשיר ומפתיע. ספירת הציפורים מעודדת אותנו להקשיב, להבחין בפרטים הקטנים ולהבין שאנחנו חלק ממערכת חיה ודינמית. זו פעילות פשוטה שמייצרת גם הנאה אישית וגם תרומה ממשית לשמירה על הטבע בישראל״.