מאז ומתמיד נחשבו נחילי הארבה המתקיפים את שדותינו מכה קשה שיש למגרה. עם זאת, כיום אנו מכירים בכך שהדברת מזיקים בעייתית אף היא וגורמת נזק ארוך טווח למערכת האקולוגית. האם הדברה קונבנציונלית ומסיבית, שנועדה לטפל ב"מכת" הארבה, עלולה להוות "מכה" בפני עצמה למערכת האקולוגית? במרץ 2013 חדרו לחולות הנגב המערבי נחילי ארבה מדברי (Schistocerca gregaria) שהגיעו משטח סיני. על מנת לצמצם את הפגיעה בחקלאות ביצעו עובדי משרד החקלאות שני מחזורי ריסוס מסיביים בשטחים נרחבים באזור. צוות המעבדה האנטומולוגית יצא לשטח כדי לבחון כיצד ובאיזו מידה נפגעה המערכת האקולוגית מפעולת ההדברה. לשם כך נערך סקר מקיף בין השנים 2016-2013, שבו נבחנה השפעת הריסוס על חברת פרוקי הרגליים הקרקעיים. להמשך קריאה …

בחודש יולי פרסם המארג את דו"ח מצב הטבע לשנת 2022. דו"ח מצב הטבע מתפרסם אחת לכמה שנים ומתמקד בתחומים שונים המשקפים את מצב הטבע בישראל. הדו"ח האחרון, העוסק בניתוח, מרחבי בעיקר, של המגמות במערכות האקולוגיות בישראל ושל האיומים עליהן, כולל שבעה פרקים המציגים את המצב הקיים ואת השינויים שחלו בעשורים האחרונים בתחומים נבחרים בנושא השפעת האדם על הטבע בישראל. להמשך קריאה…

מה מצב הטבע בישראל? כדי לענות על שאלה זו פותח מדד המגוון הביולוגי. זהו מדד כמותי, המייצג את מצב המגוון הביולוגי בישראל. המדד בודק לא רק את מצבם של המינים עצמם, אלא גם את כהמות והרציפות שטחי הטבע בישראל, והאם הם נמצאים במגמת שיפור או התדרדרות. השנה פורסם המדד בפעם השנייה מאז פותח והמצב מדאיג. להמשך קריאה…

תור מצוי, צילום דניאל ברקוביץ

הפופולריות הגדולה של הפרפרים מקנה להם יתרון משמעותי במחקר, שכן יופיים מעודד את איסוף המידע עליהם. למעשה, הפרפרים הם החרקים שעליהם נאסף הכי הרבה מידע. לצערנו, המידע הרב חושף כי חלק משמעותי מהפרפרים בישראל מאוימים ונמצאים בסכנת הכחדה בדרגות סיכון שונות. להמשך קריאה…

במסגרת ניטור חופי תל-אביב בנמל תל-אביב התגלה מופע מושבתי של התולעת הרב-זיפית Sabellaria spinulosa, שבונה שונית בצורת כוורת. בים התיכון מוכרת תולעת זו במופע היחיד שלה, אך לפני שנתיים תואר לראשונה בחופי איטליה ריף שלם שנבנה על ידי התולעת במופעה המושבתי. בארץ מוכרת התולעת במופעה היחיד לפחות משנות ה- 70 של המאה ה-20. מצבור בודד וקטן אחד של התולעת, ללא פרטים מזהים, פרט לכך שנמצאה בחופי תל-אביב, נמצא באוסף הלאומי של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. עד כה לא זכתה התולעת ליחס מיוחד, אולם קבוצת חוקרים ממוזיאון הטבע החלה לחפש אותה בחופי הארץ. להמשך קריאה…

שטח האדמה העמוקה, שאינה חרושה ואינה מופרת, בבקעת קריות (שבשולי בקעת ערד), הוא בית גידול נדיר, ייחודי וחשוב, שבו גדלים מיני צמחים נדירים, שחלקם בסכנת הכחדה. השטח מהווה אזור נדיר, שמאפשר לדמיין כיצד נראו עמקי ההר והשפלה הבתוליים בעבר הרחוק. להמשך קריאה…

בפרויקט חקלאות תומכת סביבה במטעי מילופרי הוטמעו עקרונות אקולוגיים בשלבים השונים של תהליך גידול האבוקדו במטרה להנגיש את המטעים למגוון ביולוגי מקומי. מטרת הפרויקט היא להעלות את המודעות לקשרי הגומלין בין החקלאות למגוון הביולוגי ולצורך לקדם חקלאות תומכת מגוון ביולוגי בישראל; כל זאת תוך שיתוף פעולה מתפתח עם ציבור החקלאים והצרכנים בישראל. להמשך קריאה…

המורכבות בבית גידול של שמורות טבע ימיות, שבו נוכחים טורפים ונטרפים בהיעדר השפעות אדם כגון דיג, משקמת את מארג המזון הטבעי. תוצאות ניסוי שערכה דפנה שפירא גולדברג, מהמעבדה של פרופ' יוני בלמקר, מעידות על כך שההגנה שמקבלות השמורות הימיות משפיעה לא רק על הנוכחות הפיזית של הדגים, אלה גם על דפוסי התנהגותם ותנועתם במרחב. השינוי מיטיב עם המערכת האקולוגית בכך שהוא יוצר סביבה שבה חיים טורפים ונטרפים יחד. להמשך קריאה…

שרידיהן של שתיים מתוך שמונה הטחנות 'הנעלמות' של נחל ציפורי, שהושמטו מהתיעוד ההיסטורי, אותרו במהלך סקר שערך מכון דש"א באגן נחל ציפורי בשנת 2017. שרידי שתי הטחנות התחתונות ביותר כוללים את קירות האמה וארובת הטחינה, אך בית הטחנה עצמו לא השתמר. הסוקרים לא הצליחו לאתר שרידים לטחנות האחרות, אם כי לא מן הנמנע שסבכי הפטל לאורך הנחל מסתירים שרידים נוספים. להמשך קריאה…

נמלת האש הקטנה (Wasmannia auropunctata) נחשבת לאחד ממאה המינים הפולשים ההרסניים ביותר בעולם. הנמלה מפתחת מושבות ענק, בנות מאות אלפי פרטים, וגורמת לפגיעה קשה מאוד באיכות החיים של בני האדם ובמערכות אקולוגיות באזורי הפלישה. ב-2019 יצא לדרך פרוייקט לייעול ההתמודדות עם פלישת נמלת האש הקטנה, בניהול אגף מזיקים במשרד להגנת הסביבה ובשיתוף רט"ג, קק"ל וגופים נוספים. אחד הגופים המובילים בפרוייקט הוא המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט (מאל"י). המעבדה אחראית על המחקרים והניסויים הנערכים לצורך שיפור ההדברה ולימוד האקולוגיה של הנמלה, על מיפוי התפשטות הנמלה ברחבי ישראל ועל איסוף מידע יישומי ומחקרי מהארץ ומהעולם. גלעד בן-צבי, מנהל מאל"י, מספר כי הפרוייקט מקדם אותנו לקראת ניטור והדברה טובים יותר ומניעה כמעט מוחלטת של המשך התפשטות הנמלה. להמשך קריאה…

בסוף נובמבר 2016 הכה גל של 1,773 שריפות ברחבי ישראל וכילה שטחים נרחבים. אחד ממוקדי השריפה היה בשמורת הטבע נחל כפירה שבהרי יהודה, שם נשרפו כ-90% משטח השמורה; כ-14,500 דונם של חורש ובתה טבעיים במשולב עם יער אורנים נטוע. היה זה שיא יוצא דופן של תופעה שכיחה. להמשך קריאה…