בהמשך לפרסום "הספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל", יזמה רט"ג תוכנית אסטרטגית לאומית לשמירה על צמחים בסכנת הכחדה בישראל. במסגרת זו הוחלט לקיים סקר ייעודי מתמשך, במטרה לאסוף מידע עדכני על תפוצת מיני הצמחים המאוימים ולהעריך את מצב אוכלוסיותיהם, גודלן וקצב ההכחדה שלהן לאורך השנים. לניטור עקבי ורציף של מינים אלו חשיבות רבה בעדכון מצבן של אוכלוסיות הצמחים בשטח ולצורך גיבוש המלצות לפעולות השימור הנדרשות. להמשך קריאה…

העניין המחודש במגוון ובטקסונומיה של הצומח של ישראל, בשילוב ביצוע סקרים בוטניים ושיפור מיומנויות הזיהוי וההגדרה, הובילו בשני העשורים האחרונים, ובמיוחד בחמש השנים האחרונות, לגילוי למעלה מ-60 מינים חדשים של הצומח המקומי. במהלך הסקרים נאסף ידע עדכני ומקיף לגבי התפוצה והדינמיקה של אוכלוסיות מיני הצומח במגוון בתי הגידול המאפיינים את נופי הצומח והיחידות האקולוגיות של ישראל. את הידע והניסיון הרב שנאספים, מרכזים לטובת מחקר טקסונומי ואקולוגי ומאמצי שימור ושיקום של הצומח בישראל. להמשך קריאה…

המועצה האזורית חוף הכרמל היא "מועצה ירוקה" בעלת אופי כפרי וייחודי, שבין מטרותיה שימוש אחראי במשאבי הטבע, תוך התחשבות ביכולת ההתחדשות שלהם. המועצה פועלת להכנה וקידום תכנית כוללת למרחב ביוספרי שיהיה בתחומי המועצה וינוהל עפ"י עקרונות לתכנון וניהול מרחבים ביוספריים. סקר טבע פארק חוף הכרמל, שבוצע ע"י צוות מכון דש"א, עבור מוא"ז חוף הכרמל,  נועד לספק רקע אקולוגי, נופי ותרבותי לתכנון, ניהול וממשק מיטביים ומושכלים של המרחב החופי. הסקר המקיף והמקצועי כולל מידע ונתונים מהימנים ועדכניים על שלל ערכי הטבע, הנוף והמורשת במרחב החופי, ומסייע בהגדרת עדיפויות לשיקום, שימור ופיתוח. להמשך קריאה… 

המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה, קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים מציינים 10 שנות ניטור.
דו"ח מצב הטבע 2023, כרך המגוון הביולוגי, מציג תמונת מצב לאחר עשור של ניטור הטבע בישראל, בדגש על השפעת פעילות האדם על צמחים ובעלי חיים והשפעתם הישירה והעקיפה של יישובים וחקלאות. להמשך קריאה…

במישור החוף מרוכזת רוב אוכלוסיית ישראל, ולכן אזור זה נתון ללחצים הולכים וגוברים של פיתוח. נכון להיום, בהשוואה לראשית המאה ה-20, פחות משליש משטחי חולות מישור החוף נותרו כשטח טבעי. בעשרות השנים האחרונות השתנה האזור ללא היכר. חלק משמעותי מהשטח הפך לשטחים מבונים, תשתיות ושטחים חקלאיים, ונראה שגורל דומה צפוי למעט שנותר. אם לא נפעל לעצירת המגמה, מזהירים מומחי המארג, בית הגידול החולי של חולות מישור החוף פשוט ייעלם. להמשך קריאה…

דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי של המארג (התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע) מציג, לראשונה, סיכום ממצאים של מעל עשר שנות ניטור צמחים ובעלי חיים במגוון בתי גידול שמאפיינים את נופי הארץ ומעניק מבט מקיף על מצב הטבע בישראל. ממצאי ניטור העופות שמוצגים בדו"ח מבוססים על נתונים שנאספו במהלך תשע שנים (2021-2012) במסגרת תוכנית הניטור של המארג, ועל ספירות שמנהלת רשות הטבע והגנים. ממצאי הדו"ח חושפים תמונת מצב מדאיגה של מצב העופות בישראל, שהוחמרה בעשור האחרון. מספרם של רבים מהעופות המקננים בישראל הולך ופוחת ו- 29% מהם כבר נתונים בסכנת הכחדה. להמשך קריאה…

דו"ח מצב הטבע 2023 – המגוון הביולוגי, מציג, לראשונה, סיכום ממצאים של מעל עשר שנות ניטור צמחים ובעלי חיים במגוון בתי גידול שמאפיינים את נופי הארץ. נתונים מדאיגים במיוחד התקבלו לגבי פרפרי יום, והם מעידים על מצבו העגום של המגוון הביולוגי בכלל, ועל מצבם של חרקים ומאביקים אחרים בפרט. ממצאי המפתח של פרק הפרפרים בדו"ח קובעים, בין השאר, שיותר משליש ממיני הפרפרים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה, וכתשיעית מוגדרים בדרגת "קרובים לסיכון". נראה, שדעיכתם של הפרפרים מסמנת את מגמת דעיכתן של קבוצות נוספות של חרקים מעופפים, שניכרת באזורים שונים בעולם. להמשך קריאה…

קנה מצוי, צמח רב-שנתי מקומי ממשפחת הדגניים, הוא אחד הצמחים הסתגלתניים והנפוצים ביותר בעולם, וגם בישראל. כשחישות הקנים מתפשטות ומשתלטות על שטחים נרחבים, הן מהוות מטרד אקולוגי וסביבתי שכלל לא פשוט להתמודד אתו. למרות שיש הסכמה רחבה בקרב מנהלי השטח לגבי הצורך לווסת את האוכלוסיות המתפרצות של הקנה המצוי, אופי הממשק המתאים לטיפול בבעיה בשטח שנוי במחלוקת. וזה האתגר: למצוא את הדרך לממשק וניהול נכונים של חישות הקנים. להמשך קריאה…

מחקר משותף של מכון דש"א (דמותה של ארץ) וחוקרים ממכון וולקני אישש השערה מעניינת ובעלת משמעות בקנה מידה עולמי: ברכסי הכורכר של עתלית מצויה אוכלוסייה גדולה של עצי זית מזן הבר של הזית האירופי. אוכלוסייה זו מהווה, ככל הנראה, את המקור הגנטי הקדום של הזית התרבותי, והיא אולי השריד האחרון של זיתי בר אותנטיים באזור המזרח התיכון. מעבר לחשיבותם המדעית ולערכם האגרונומי, זיתי הבר ובית הגידול שלהם – רכסי הכורכר – הם ערכי טבע מאוימים בעלי חשיבות אקולוגית ראשונה במעלה, שיש לפעול למען שימורם. להמשך קריאה…

במהלך השנים 2023-2021 ערך מכון דש"א (דמותה של ארץ) סקר טבע ונוף מעמיק ומקיף – סקר משגב, בשטחה המוניציפאלי של המועצה האזורית משגב. הסקר, שכלל תיעוד ומיפוי מפורטים של נתונים בוטניים וזואולוגיים, סקירת אתרי מורשת, מיפוי מפגעים ועוד, חושף ממצאים מגוונים ומרתקים ומדגיש את החשיבות הרבה שיש להגנה על משאבי הטבע והסביבה ולניהולם הנכון. משאבי הטבע במועצה האזורית משגב כוללים בתי גידול ייחודיים בעלי חשיבות אקולוגית ונופית ראשונה במעלה ורשימה לא מבוטלת של מיני צמחים ובעלי חיים בסכנת הכחדה שעימם נמנים, בין השאר: 26 מיני צמחים, תשעה מיני ציפורים, שישה מיני עטלפים, שמונה מיני יונקים יבשתיים וארבעה מיני דו-חיים. להמשך קריאה…

השטחים הפתוחים, ובכללם שמורות טבע, יערות, שטחי חקלאות (שדות, כרמים ומטעים), גינות, פארקים, וכדומה הם בית גידול למגוון צמחים ובעלי חיים והם מספקים לנו שירותי מערכת ההכרחיים לקיומנו. חשוב מאוד לשמור עליהם ולצמצם ככל האפשר את הפגיעה בהם, כדי להבטיח איכות חיים, בריאות ורווחה, לנו ולבאים אחרינו. ויותר מכך, חשוב ואפשר לפעול במגוון דרכים כדי לטפח מרחבים כאלה באזורי מגורנו ובסביבתם. המשרד להגנת הסביבה, איגוד מנהלי היחידות והאיגודים לאיכות הסביבה, מרכז השלטון האזורי ומכון דש"א (דמותה של ארץ) הובילו יחד קורס ייחודי, תיאורטי ומעשי, שמטרתו: מתן מענה להתמודדות עם אתגרים בשטח והקניית כלים יישומיים לעוסקים בתכנון וניהול שטחים פתוחים ושמירה על המגוון הביולוגי.  להמשך קריאה…

אין ספק שלעצים יש חשיבות רבה. אך לפני שממהרים לטעת עצים, צריך לזכור שהשטחים הפתוחים, אותם שטחים שאפשר לטעת בהם עצים ליצירת יערות, הולכים ומצטמצמים. בנוסף, על נטיעת העצים להיעשות בהתאמה לבית הגידול ומתוך לימוד מעמיק של תנאי הסביבה והאזור בכללותו, על מנת שאפשר יהיה להפיק מהיער את מרב היתרונות מבלי לפגוע במערכות האקולוגיות הטבעיות המקומיות. להמשך קריאה…

נחלים וגופי מים אחרים הם חיוניים לקיומנו. בין השאר, הם מספקים לנו מים לשתייה ולהשקיה, מווסתים את הטמפרטורה, ממתנים את האקלים ומשפיעים על דפוסי מזג האוויר המקומיים וגם מהווים מרחב לפנאי, נופש והנאה. אולם, במהלך העשורים האחרונים, מעל 80% מבתי הגידול המימיים והלחים ברחבי העולם נפגעו כתוצאה מפעילות אנושית. גם בישראל, מצב הנחלים חמור ביותר, והם מבתי הגידול המאוימים והרגישים ביותר, לא רק להשפעות האדם, אלא גם להשפעת שינוי האקלים. זה הזמן להגן על בתי הגידול המימיים והלחים שלנו, לפעול לשימור המגוון הביולוגי באזורים שצפויים להיפגע ולשקם ככל האפשר את המערכות האקולוגיות הטבעיות. להמשך קריאה…

הוועידה השנתית למדע ולסביבה היא הכינוס המרכזי, המגוון והגדול ביותר בישראל בתחום המחקר הסביבתי ומהווה את גולת הכותרת של פעילות האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. במושבים השונים של הוועידה היו עשרות הרצאות שעסקו בהיבטים שונים של עשייה סביבתית, בהם חינוך, תעשייה, אקדמיה, מחקר ומדע. גם חוקרים מהצוות המדעי של מוזיאון הטבע היו שם, והציגו ממצאים חשובים ומרתקים, פרי ניטור ומחקר אקולוגי-יישומי בישראל. להמשך קריאה…

בעקבות הלחצים ההולכים וגוברים של הפעילות האנושית, המגוון הביולוגי מאוים ונפגע באופן משמעותי. איתו נפגעת גם יכולתן של המערכות האקולוגיות לספק את השירותים שמהווים בסיס חיוני לקיום האדם. לשינויים בהיקף השטחים הפתוחים, ברציפותם ובאופי הפעילות האנושית המתרחשת בהם יש השפעה ישירה על מצבן ותפקודן של המערכות האקולוגיות ועל המגוון הביולוגי. הפיתוח האנושי, המלווה בשינויים בשימושי הקרקע לצורכי האדם, גורם לאובדן ישיר של שטחים טבעיים ולקיטועם, ונמצא כאחד האיומים המשמעותיים ביותר על המגוון הביולוגי ועל הטבע בעולם. שטחים חקלאיים נחשבים שטחים "ירוקים- פתוחים", וכל עוד נשמר בהם היישום החקלאי ונעשה שימוש מושכל ומתחשב, יש לשטחים אלה גם תועלות סביבתיות ופוטנציאל לתמיכה במגוון הביולוגי. להמשך קריאה…

גופי מים, ביניהם נחלים, נהרות, אגמים, ביצות ואוקיינוסים, יוצרים בתי גידול מגוונים למגוון רחב של יצורים. זמינות המים ואיכותם קובעים את מיני היצורים שיכולים לאכלס בתי גידול אלה. חומרי פסולת הנפלטים מתהליכי ייצור בתעשייה, בחקלאות ובשימושים ביתיים מוזרמים ומתנקזים אל מקורות המים ומזהמים אותם. זיהום המים גורם לפגיעה קשה במערכות האקולוגיות הטבעיות וביצורים החיים, התלויים במים לקיומם. בשנים האחרונות, פעילות ייעודית הביאה לצמצום משמעותי של מקורות הזיהום הקבועים של נחלי ישראל, וכיום רוב הזיהום נגרם בשל תקלות והזרמות אקראיות. אולם, למרות שחל שיפור באיכות הקולחים המותרים להזרמה לנחלים ועלה היקף ההשקעה בשיקום נחלים ברחבי הארץ, אין זה מספיק ובתי גידול רטובים ולחים רבים עדיין נתונים בסכנה. המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית (המלא"ק) שבמוזיאון הטבע, פועל בשיתוף עם גופים העוסקים בשיקום והגנה על נחלים, בהם משרד החקלאות, רשות המים ורשויות ניקוז ונחלים, במטרה לסייע בניהול בר-קיימא של מקווי המים בישראל. להמשך קריאה…

באירוע הזיהום החמור שהתרחש בנחל אשלים בשנת 2017, שטפו דרך הנחל מאות אלפי מטרים מעוקבים של שפכים תעשייתיים חומציים, שהכילו גבס, זרחן, פלואור ומתכות כבדות שונות. האירוע גרם לתמותת בעלי חיים וצמחים רבים ולזיהום קיצוני של הקרקע וגבי המים בנחל, ויצר הד ציבורי נרחב בישראל. בעקבות אירוע הזיהום, מוביל המארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט) תוכנית ניטור רב-שנתית בניהול חטיבת המדע של רשות הטבע והגנים. מטרת התוכנית היא לזהות ולאפיין את השפעת הזיהום על המערכת האקולוגית לאורך הנחל. תוצאות הניטור מעידות על פגיעה קשה במרכיבים שונים של המערכת האקולוגית, אך גם על תהליך שיקום איטי בחלקים מסוימים של הנחל. הממצאים החשובים שנאספו עד כה הוצגו במסגרת יום עיון לסיכום חמש שנות ניטור בנחל אשלים, שהתקיים במוזיאון הטבע בשלושה במאי, 2023. להמשך קריאה…

 

בעקבות אירוע זיהום הנפט החמור שהתרחש לפני כעשר שנים בשמורת מלחת עברונה שבערבה הדרומית, הוביל המארג תוכנית ניטור רב-שנתית, ביוזמת חטיבת המדע של רשות הטבע והגנים. מטרת התוכנית היא להעריך את ההשלכות האקולוגיות של דליפת הנפט ושל תהליכי השיקום בשנים שלאחר אירוע הזיהום. הממצאים מעידים כי קיימת פגיעה מתמשכת ורחבת היקף במערכת האקולוגית של שמורת עברונה. על פי המלצות התוכנית, המשך הניטור הכרחי כדי לעקוב אחר השפעת פעולות הממשק המתוכננות לשיקום השמורה. להמשך קריאה…

אירוע הזיהום החמור שהתרחש לפני כחמש שנים בנחל אשלים שבמדבר יהודה, היה (ועודנו) אסון אקולוגי חסר תקדים, שלא היה כמוהו בנחל מדברי, בארץ ובעולם. כמויות עצומות של מי שפכים תעשייתיים חומציים פרצו מבריכת אגירה של מפעל תעשייתי, זרמו לכל אורך אפיק הנחל ומילאו את הגבים העמוקים, שעלו על גדותיהם. המערכת האקולוגית של הנחל, על שלל רכיביה, קרסה מיד בעקבות השיטפון המזוהם. צמחים ובעלי חיים, קטנים כגדולים, נפגעו ולא שרדו את האסון. כיצד השפיע האסון על היצורים המימיים שחיו בגבים? חמש שנים לאחר ארוע הזיהום החריג, נראים סימני התאוששות מעודדים של רוב חסרי החוליות החיים בגבי הנחל וסביבתם. יחד עם זאת, בתום חמש שנות ניטור אקולוגי רחב היקף שנערך בנחל הפגוע, מעידים הממצאים כי משקעי זיהום רבים עדיין נותרו בגדות הערוץ, בעומק הקרקע ובגבי הנחל, כמו גם בגופם של בעלי החיים. להמשך קריאה…

בעקבות אירוע הזיהום החמור בשפכים חומציים תעשייתיים שהתרחש בנחל אשלים ב 2017, קרקעות נחל אשלים עדיין מכילות ריכוזים גבוהים של חומצות, מתכות כבדות וחומרים רעילים נוספים. מקור הזיהום המתמשך הוא כנראה המקטע החולי של הנחל, שהחומרים המזהמים שעדיין נמצאים בו נשטפים מעת לעת וממשיכים לזהם את הגבים ואת אפיק הנחל. ממצאי ניטור חרקים ופרוקי רגלים אחרים העלו, כי ארבעה מיני נמלים נעלמו כמעט לחלוטין מחלקו החולי של הערוץ. על פי החוקרים שעוקבים אחר התאוששות בית הגידול, זוהי עדות ברורה לכך שפלואור, חומר מזהם שיש נמלים שרגישות אליו במיוחד, נמצא עדיין בחול בריכוז גבוה ומונע את חזרתן של הנמלים לאזור. להמשך קריאה... 

האביב הזה, כולו פרפרים! ממש בימים אלה הסתיימה ספירת הפרפרים הגדולה, הנערכת מדי אביב בשיתוף הציבור. והשנה הייתה לספירה תוספת חגיגית: מיזם בחירת ה"פרפר של ישראל", לרגל יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל. המיזם הושק בחסות אגודת חובבי הפרפרים בישראל ונערך בשיתוף עם מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, החברה להגנת הטבע, קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה וגופי טבע נוספים, במטרה להגביר את המודעות לחשיבותם של הפרפרים ולשמירה על קיומם. אז קבלו ב"נפנוף כנפיים" כחול-לבן את הזוכה המאושר – כחליל השברק – אשר נבחר בשל יופיו, צבעיו של הזכר, שהם כצבעי הדגל שלנו, ותפוצתו הרחבה ברוב אזורי ארצנו. אבל מי בכלל "סופר" את הפרפרים (ולמה)? להמשך קריאה… 

משבר האקלים כבר כאן, והוא תוצאה ישירה של פליטות גזי חממה, שגרמו להתחממות גלובלית. על האנושות מוטלת האחריות לפתור את המשבר, שהיא עצמה גרמה לו, או לפחות לצמצמו. לצד שינויים באורח החיים, כמו צמצום הצריכה, שימוש חוזר ומִחזור, חשוב לעודד פיתוח פתרונות טכנולוגיים חדשניים בתחום האנרגיה והתחבורה במטרה לצמצם את התלות בדלקי מאובנים ואת פליטת גזי החממה. יחד עם זאת, לפיתוחים טכנולוגיים יש מחיר סביבתי-אקולוגי, לעיתים גבוה מדי. חשוב לשאול לא רק "כמה זה עולה לנו", אלא גם לבחון כמה זה "עולה" לסביבה הטבעית שלנו ושל שותפינו החשובים מאוד, דרי המערכת האקולוגית. להמשך קריאה… 

מאז ומתמיד נחשבו נחילי הארבה המתקיפים את שדותינו מכה קשה שיש למגרה. עם זאת, כיום אנו מכירים בכך שהדברת מזיקים בעייתית אף היא וגורמת נזק ארוך טווח למערכת האקולוגית. האם הדברה קונבנציונלית ומסיבית, שנועדה לטפל ב"מכת" הארבה, עלולה להוות "מכה" בפני עצמה למערכת האקולוגית? במרץ 2013 חדרו לחולות הנגב המערבי נחילי ארבה מדברי (Schistocerca gregaria) שהגיעו משטח סיני. על מנת לצמצם את הפגיעה בחקלאות ביצעו עובדי משרד החקלאות שני מחזורי ריסוס מסיביים בשטחים נרחבים באזור. צוות המעבדה האנטומולוגית יצא לשטח כדי לבחון כיצד ובאיזו מידה נפגעה המערכת האקולוגית מפעולת ההדברה. לשם כך נערך סקר מקיף בין השנים 2016-2013, שבו נבחנה השפעת הריסוס על חברת פרוקי הרגליים הקרקעיים. להמשך קריאה …

בחודש יולי פרסם המארג את דו"ח מצב הטבע לשנת 2022. דו"ח מצב הטבע מתפרסם אחת לכמה שנים ומתמקד בתחומים שונים המשקפים את מצב הטבע בישראל. הדו"ח האחרון, העוסק בניתוח, מרחבי בעיקר, של המגמות במערכות האקולוגיות בישראל ושל האיומים עליהן, כולל שבעה פרקים המציגים את המצב הקיים ואת השינויים שחלו בעשורים האחרונים בתחומים נבחרים בנושא השפעת האדם על הטבע בישראל. דו"ח מצב הטבע 2023 צפוי להתפרסם בינואר 2024. להמשך קריאה…

הפופולריות הגדולה של הפרפרים מקנה להם יתרון משמעותי במחקר, שכן יופיים מעודד את איסוף המידע עליהם. למעשה, הפרפרים הם החרקים שעליהם נאסף הכי הרבה מידע. לצערנו, המידע הרב חושף כי חלק משמעותי מהפרפרים בישראל מאוימים ונמצאים בסכנת הכחדה בדרגות סיכון שונות. להמשך קריאה…

מה מצב הטבע בישראל? כדי לענות על שאלה זו פותח מדד המגוון הביולוגי. זהו מדד כמותי, המייצג את מצב המגוון הביולוגי בישראל. המדד בודק לא רק את מצבם של המינים עצמם, אלא גם את הכמות והרציפות של שטחי הטבע בישראל, והאם הם נמצאים במגמת שיפור או התדרדרות. השנה פורסם המדד בפעם השנייה מאז פותח, והמצב מדאיג. להמשך קריאה…

תור מצוי, צילום דניאל ברקוביץ

במסגרת ניטור חופי תל-אביב בנמל תל-אביב התגלה מופע מושבתי של התולעת הרב-זיפית Sabellaria spinulosa, שבונה שונית בצורת כוורת. בים התיכון מוכרת תולעת זו במופע היחיד שלה, אך לפני שנתיים תואר לראשונה בחופי איטליה ריף שלם שנבנה על ידי התולעת במופעה המושבתי. בארץ מוכרת התולעת במופעה היחיד לפחות משנות ה- 70 של המאה ה-20. מצבור בודד וקטן אחד של התולעת, ללא פרטים מזהים, פרט לכך שנמצאה בחופי תל-אביב, נמצא באוסף הלאומי של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. עד כה לא זכתה התולעת ליחס מיוחד, אולם קבוצת חוקרים ממוזיאון הטבע החלה לחפש אותה בחופי הארץ. להמשך קריאה…

שטח האדמה העמוקה, שאינה חרושה ואינה מופרת, בבקעת קריות (שבשולי בקעת ערד), הוא בית גידול נדיר, ייחודי וחשוב, שבו גדלים מיני צמחים נדירים, שחלקם בסכנת הכחדה. השטח מהווה אזור נדיר, שמאפשר לדמיין כיצד נראו עמקי ההר והשפלה הבתוליים בעבר הרחוק. להמשך קריאה…

בפרויקט חקלאות תומכת סביבה במטעי מילופרי הוטמעו עקרונות אקולוגיים בשלבים השונים של תהליך גידול האבוקדו במטרה להנגיש את המטעים למגוון ביולוגי מקומי. מטרת הפרויקט היא להעלות את המודעות לקשרי הגומלין בין החקלאות למגוון הביולוגי ולצורך לקדם חקלאות תומכת מגוון ביולוגי בישראל; כל זאת תוך שיתוף פעולה מתפתח עם ציבור החקלאים והצרכנים בישראל. להמשך קריאה…

המורכבות בבית גידול של שמורות טבע ימיות, שבו נוכחים טורפים ונטרפים בהיעדר השפעות אדם כגון דיג, משקמת את מארג המזון הטבעי. תוצאות ניסוי שערכה דפנה שפירא גולדברג, מהמעבדה של פרופ' יוני בלמקר, מעידות על כך שההגנה שמקבלות השמורות הימיות משפיעה לא רק על הנוכחות הפיזית של הדגים, אלה גם על דפוסי התנהגותם ותנועתם במרחב. השינוי מיטיב עם המערכת האקולוגית בכך שהוא יוצר סביבה שבה חיים טורפים ונטרפים יחד. להמשך קריאה…

שרידיהן של שתיים מתוך שמונה הטחנות 'הנעלמות' של נחל ציפורי, שהושמטו מהתיעוד ההיסטורי, אותרו במהלך סקר שערך מכון דש"א באגן נחל ציפורי בשנת 2017. שרידי שתי הטחנות התחתונות ביותר כוללים את קירות האמה וארובת הטחינה, אך בית הטחנה עצמו לא השתמר. הסוקרים לא הצליחו לאתר שרידים לטחנות האחרות, אם כי לא מן הנמנע שסבכי הפטל לאורך הנחל מסתירים שרידים נוספים. להמשך קריאה…

נמלת האש הקטנה (Wasmannia auropunctata) נחשבת לאחד ממאה המינים הפולשים ההרסניים ביותר בעולם. הנמלה מפתחת מושבות ענק, בנות מאות אלפי פרטים, וגורמת לפגיעה קשה מאוד באיכות החיים של בני האדם ובמערכות אקולוגיות באזורי הפלישה. ב-2019 יצא לדרך פרוייקט לייעול ההתמודדות עם פלישת נמלת האש הקטנה, בניהול אגף מזיקים במשרד להגנת הסביבה ובשיתוף רט"ג, קק"ל וגופים נוספים. אחד הגופים המובילים בפרוייקט הוא המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט (מאל"י). המעבדה אחראית על המחקרים והניסויים הנערכים לצורך שיפור ההדברה ולימוד האקולוגיה של הנמלה, על מיפוי התפשטות הנמלה ברחבי ישראל ועל איסוף מידע יישומי ומחקרי מהארץ ומהעולם. גלעד בן-צבי, מנהל מאל"י, מספר כי הפרוייקט מקדם אותנו לקראת ניטור והדברה טובים יותר ומניעה כמעט מוחלטת של המשך התפשטות הנמלה. להמשך קריאה…

בסוף נובמבר 2016 הכה גל של 1,773 שריפות ברחבי ישראל וכילה שטחים נרחבים. אחד ממוקדי השריפה היה בשמורת הטבע נחל כפירה שבהרי יהודה, שם נשרפו כ-90% משטח השמורה; כ-14,500 דונם של חורש ובתה טבעיים במשולב עם יער אורנים נטוע. היה זה שיא יוצא דופן של תופעה שכיחה. להמשך קריאה…