אגדה חיה | דְּרוֹר

 דרור הבית הוא ציפור שיר חברתית, החיה בלהקות גדולות. בתחילת היום, לפני תחילת הפעילות היומית, וגם לעת ערב, עם ההתכנסות ללינת לילה, מצייצים הדרורים במקהלה רבת-קולות.

קל להבדיל בין דרור זכר לדרור נקבה: לזכרים כתם שחור על הסנטר והצוואר וצבעי נוצות עזים יותר, ואילו הנקבות אפרפרות-חומות. לקראת עונת הרבייה גדל הכתם השחור והופך לסינר שחור ומרשים, וצבע המקור הופך אף הוא שחור.

דרור הבית מעדיף מזון צמחי – פירות, ניצנים, נבטים ועלי כותרת של פרחים – אולם הוא ניזון גם מחרקים, מזרעים ומשאריות מזון שהוא מוצא באשפה.

הדרור הוא ציפור חברתית החיה בלהקות, וגם הקינון נעשה בדרך כלל בחברותא, במושבות המונות עשרה עד עשרים זוגות. הדרורים מעדיפים לקנן במבנים מעשה ידי אדם –  בחורים בבניינים, בעליות גג ובמחסנים – אך הם מקננים גם בחורים בסלע או בקינים נטושים של נקרים ושרקרקים. בקן מוטלות לרוב 6-5 ביצים, שעליהן דוגרים שני בני הזוג במשך 16-14 יום. הגוזלים בוקעים מהביצים כשהם עיוורים ועירומים, ושני הוריהם מאכילים אותם במסירות. הגוזלים פורחים מהקן כשהם בני 17-14 יום, וכעשרה ימים לאחר מכן מתחילים שני ההורים מחזור קינון חדש.

דרור הבית הוא ציפור שכיחה מאוד ביישובי אדם, בישראל ובמדינות נוספות. שם המין, דרור הבית, מעיד על מנהגו של הדרור לחיות בקרבת בני האדם.

בשנים האחרונות אפשר לראות דרורים רבים בבתי קפה בעיר, ניזונים משאריות מאפה ואף מנקרים בשקיות סוכר ומצליחים וליהנות מהתגמול המתוק. עוד אפשר לראות את הדרורים נהנים מ"אמבטיות חול" או "אמבטיות שמש", בגינות בתים ובגני שעשועים.

שם מדעי: Passer domesticus